הבית כמקום וכמטאפורה לנפש: בעקבות סדרת האיורים "ארכיאטריה"

צוות בטיפולנט

הפירוש המילוני של המילה "בית" הוא "מקום למגורים", אבל באופן סמלי יותר הוא גם מתייחס למקום שמרגישים בו בנוח, בנינוחות, כלומר - מרגישים בו בבית. מה הקשר בין המרחב החיצוני (מבנה וחלל הבית) לבין המרחב הפנימי (הנפש)? באיזה אופן הבית הפיזי מסמל את הנפשי והפנימי? ומהו הבית הפנימי שלנו?

ציור של בית הוא דרך לבטא איך אנו תופסים את עצמנו

המבחן ההשלכתי HTP, המהווה אבן בסיס בסוללת האבחון הפסיכודינמי, הוא ביטוי מובהק לקשר התרבותי הנתפס בין הבית לנפש. במבחן זה מתבקש האדם העובר אבחון לצייר, בין השאר, בית. לפי הצעתו של ניומארק (Newmark, 1996) ציור הבית הוא סמל לתפיסת העצמי המודעת והלא-מודעת של המאובחן. חשוב לצרף מבחנים נוספים וראיון קליני תוך שקילת מהימנות המבחן בבואנו לאבחן אנשים. עם זאת, האופן הייחודי באמצעותו אנחנו מציירים גבולות של בית, יוצרים מרחב בתוך הבית, ומבססים קשר בין מה שבתוך הבית למה שמחוצה לו, יכול להעביר על הדף משהו משמעותי מהחוויה שלנו בעולם ובתוך עצמנו, ואולי לרמז על הארכיטקטורה הנפשית שלנו.

ארכיאטריה: איורים ארכיטקטוניים של בית כדרך להבין חוויות נפשיות

בעבודת האמנות - ארכיאטריה (Archiatric) - הצליח האמן האיטלקי, פדריקו בבינה (federico babina), לבטא באופן יצירתי ומרגש את הקשר בין הבית כמבנה ארכיטקטוני לבין חוויה נפשית. בבינה יצר איורים ייחודיים, שכל אחד מהם מתאר מחלת נפש כמו דכאון, חרדה, ocd, סכיזופרניה ועוד. האיורים הם פשוטים, בצבעי שחור-אפור-חום, והשוני ביניהם הוא בגבולות החיצוניים של הבית ובארגון הפנימי בתוך המבנה. לעיתים בבינה הוסיף גם דמות אדם בתוך הבית או אובייקט כלשהו. כל בית מבטא באופן קונקרטי את מחלת הנפש אותה הוא מייצג. למשל: "הבית הדמנטי" בנוי מקוביות דהויות שחלקן כבר התפרקו, ואין כמעט חיץ בין האדם לבין התהום. לעומת זאת, "הבית האוטיסטי" הוא מבוצר היטב, תחום בשכבות שחורות, שמרחב המחיה היחידי הוא בית פנימי מצומצם. בבינה יצר גם סרטון, ובאמצעות ממד הקול והתנועה מאפשר להבין יותר את החוויה הייחודית של מחלות הנפש. למשל, צפייה ב"בית הפרעת אכילה" ננגס ומאבד מצורתו מעלה חוויה רגשית אחרת מאשר צפייה ב"בית הפוביה" מצמיח קוצים על קירותיו החיצוניים תוך הגנה על פנימיותו. בבינה ניסה לדבריו לסייע להמחיש את התחושות וחוויות החיים הקשות שחווים המתמודדים עם מחלות נפשיות, ולהעלות את המודעות לכך.

הבית הוא מקום פיזי ומטאפורי והאדם יוצר עמו קשר

הקשר בין האדם לבית כמקום וכמטאפורה הוא קשר מהותי. מנזו במאמרה "מעבר לבית ולגן-עדן" (Manzo, 2003) מתייחסת בעקבות הפנומנולוגיה לכך שה"היות בעולם" (being-in-the-world), כלומר במקום פיזי כלשהו, שזור בתוך ממד הקיום האנושי, ולכן מקום (place) הוא בלתי נפרד מחיינו. אבל בית אינו רק מקום פיזי, אלא גם מטאפורה, והאדם יוצר קשר עם ההיבט הקונקרטי והמטאפורי של הבית. מנזו סוקרת ארבעה משתנים מהספרות שמגדירים קשר בין אדם למקום: איזו התקשרות האדם יוצר למקום (place attachment)? מה הוא מביא לתוכו ואיזו תחושת מקום (sense of place) הוא יוצר לעצמו? מה התלות שלו במקום (place dependence)? ואיזה זהות מקום (place identity) מתפתחת בו כלפי סביבתו הפיזית? היבטים רגשיים אלה יכולים להפוך house (בית כמבנה) ל-home (בית כחוויה). עם זאת, מנזו מציינת, שאף שקונספט הבית מעורר איכויות של הגנה, הזנה, בטחון ונוחות, בית יכול להיות מקושר גם עם אובדן, ולתפקד כגן עדן אבוד או כמלכודת.

הבית הפנימי שיש בכל אחד מאתנו

אז איפה אנחנו חיים? בבית הפיזי? או בחוויה הרגשית שמעורר בנו הקונספט שלנו על הבית? ויניקוט במאמרו המכונן "המקום בו אנו חיים" (2007 [1971]) הבחין שהמקום בו אנו חיים הוא לא בחוץ, ולא בפנים אלא בין לבין- ב"מרחב הביניים". קובי מטרי בספרו "בית לנפש" (2005), מתייחס לחוויית הבית הרגשית, וממקם אותה על הציר שבין הפיזי-קונקרטי לבין הנפשי-המטפורי. מטרי טוען כי אנו נושאים בתוכנו בית פנימי, שהינו תוצר של הפנמת חוויות ראשוניות, שכוללות ממדים חושיים ורגשיים. מטרי רואה את חיינו כמסע שמובל על ידי האתגר האם להמשיך לדבוק באותו הבית שספגנו או לשנותו. מטרי שואל בצורה פיוטית ועמוקה לגבי הרכיבים הנפשיים בחוויית הבית, שאותם אנחנו רוצים לחוש-מחדש ולשחזרם "בבית שלנו". מטרי מתייחס לבית כמרחב שמסייע לעצמי שלנו להתהוות, ורואה בהתמודדות עם בית-ילדותנו חזרה למקורות האותנטיים של הנפש, לאמת הראשונית שלנו. לדידו, החיפוש אחר בית לנפש הוא מסע שאדם חייב בו להיפרד ממה שאינו הוא עצמו, ולגלות את עצמיותו.

המסע אל הבית בחדר-הטיפולים

עד כמה חדר טיפולים יכול להיות בית למטופל, ולאפשר לו להיות בקשר עם ביתו הפנימי? לדעת מטרי (2005) המטרה של טיפול היא לאפשר למטופל להיות בקשר ולהרחיב את המרחב הפנימי שלו, ולסייע לו במסעו להתמודדות עם בית ילדותו ומציאת בית לנפשו. כיצד נדע שנמצא בית לנפש? לדעת מטרי: "אדם יכול לדעת שיש לו בית לנפש כאשר יש בתוכו את המרחב הפנימי, את ההרשאה והמוכנות להקשיב, להיות פתוח באופן המלא האפשרי לגרעיני נפשו והוא יכול לקיים את הנוכחות המלאה ביותר האפשרית ברגעי חיים רבים" (בית לנפש, עמ' 59).

אנו מזמינים אתכם להתרשם מסדרת התמונות כולה באתר של האומן (federicobabina.com/ARCHIATRIC), או באמצעות אנימציה שיצר האומן פדריקו בבינה יחד עם האומנית אליזבת רספל שיצרה את המוזיקה.

ספרות

ויניקוט, ד.ו. 2007 [1971]. המקום בו אנו חיים. בתוך: משחק ומציאות.פסיכואנליזה.

מטרי, יעקב (2005 ). בית לנפש, הוצאת מודן

Manzo, L.C., (2003). Beyond house and heaven: toward a revisioning of emotional relationships with places. Journal of Environmental Psychology, 23, pp 4

Newmark, C. S. (Ed.). (1996). Major psychological assessment instruments. Allyn & Bacon.‏