גיליון מיוחד לרגל הגעתו של פרופ' אוטו קרנברג לישראל

צוות בטיפולנט

אבחון על-פי קרנברג | הפרעות אכילה באישיות גבולית |

רגרסיה בהעברה וטכניקה אנליטית | דחף המוות: פרספקטיבה קלינית |

תפיסת הנרקסיזם של קרנברג

לרגל הגעתו של פרופ' אוטו קרנברג לישראל:

קובץ מאמרים נבחרים.

פרופ' אוטו קרנברג מהווה את אחד מהתיאורטיקנים המשפיעים ביותר בפסיכולוגיה בת-זמננו. לאורך קריירה ענפה, התמקד קרנברג בניסוח המקורות ההתפתחותיים של הפסיכופתולוגיה ובחקר מבנה האישיות. הוא נחשב לאחד מראשוני האנליטיקאים המודרניים שקידמו אינטגרציה בין גישות תיאורטיות שונות והטמעתן בטכניקה האבחונית והטיפולית. לקראת הגעתו המרגשת בחודש נובמבר, כחלק מכנס רב משתתפים מטעם מכון טריאסט-שריג לפסיכותרפיה ומרכז ויניקוט בישראל, ביקשנו לאגד עבורכם חומרים העוסקים בעבודותיו המרתקות, אשר סוכמו על ידי צוות העורכים של בטיפולנט לאורך השנים.

תרומתו האדירה של קרנברג לתחום הפסיכודיאגנוסטיקה מתמקדת במודל האבחון האישיותי שפיתח, המבקש להציע אלטרנטיבה בלתי פורמלית לאופן בו אנו מבינים את הפרעות נפשיות. בתקציר מאמרם אבחון על-פי קרנברג מאת הורמן ושות' (2013), מתארים הכותבים את הניסיון להתבונן על תכונות והפרעות אישיות במונחים שאינם קטגוריאליים - אלא ממדיים, הנעים על פני צירים רציפים. בכך, מאפשר קרנברג לפרוט למרכיבים את החלקים הפגועים בנפש מטופלינו, ולהרחיב את היכולת שלנו להבין לעומק את התעצבות אישיותם.

זאת ועוד, בתקציר המאמר אודות תפיסת הנרקיסיזם של קרנברג, סוקר טוטמן (1981) את האופן בו מקשר קרנברג בין מבנה האישיות וארגונה להתפתחות חלקים נרקיסיסטיים בעצמי, הן כחלק מתהליך נורמלי והן כחלק מתהליך פתולוגי הדרוש טיפול. בנוסף, משרטט טוטמן השוואה בין תפיסת הנרקיסיזם של קרנברג לבין זו של קוהוט, החיונית להבנת הנושא מבחינה היסטורית, ומציע עמדה קלינית המבוססת על אינטגרציה של שתי הגישות גם יחד.

הצצה נוספת לעבודתו הענפה של קרנברג עם מטופלים בעלי מבנה אישיות פתולוגי ניתן למצוא בסיכום מאמרו הפרעות אכילה באישיות גבולית (1995). תפיסתו את ההפרעה מבוססת על ניסיונו הקליני בטיפול בנשים עם הפרעות אישיות קשות, ושכיחותן הגבוהה של הפרעות אכילה באוכלוסייה זו. במאמרו הוא סוקר את אסטרטגיית הטיפול במטופלות אלה, שלב אחר שלב, ומסמן אזורים של זהירות יתרה בתהליכי ההעברה המאפיינים את העבודה עמן.

מזווית אחרת, עוסק קרנברג במאמרו רגרסיה בהעברה וטכניקה אנליטית (1991) בתהליכים רגרסיביים ייחודיים המתרחשים בטיפול באנשים עם אישיות לא בשלה. בחדות מעוררת השראה, מתאר קרנברג את הטכניקה האבחנתית המסייעת לזיהוי הופעת של רגרסיה העברתית בחדר הטיפולים, ומציע לפרשה באופן המותאם לארגון האישיות של המטופל.

לסיום, טעימה מהגותו התיאורטית של קרנברג ניתן למצוא בסיכום מאמרו דחף המוות: פרספקטיבה קלינית (2009), הסוקר את התפתחות המושג מאז המשגתו הראשונית של פרויד ועד להבנתו המחודשת בפסיכואנליזה של ימינו. קרנברג מתאר את הופעתו של דחף המוות בקליניקה והתגלמותו בתהליכי ההעברה, כפי שמתבטא בהפרעות רבות המערבות הרס עצמי אינטנסיבי.