צוות בטיפולנט
כתב עת מקצועי לפסיכותרפיה -גיליון 24/18
בשנים האחרונות, השיח על אימהות הולך ונהיה יותר ויותר ערני ומגוון. מחד, ההתפתחויות הטכנולוגיות מאפשרות ליותר נשים לנסות לממש את אימהותן על אף המגבלות הפיזיות, ומאידך יותר ויותר נשים מערערות על טבעיות ייעודן כאימהות ביולוגיות או בכלל. תופעות אלו לצד שינויים במבנה המשפחה, מעמתות נשים עם שדה חוויות והתלבטויות מורכב תרבותית ופסיכולוגית. בגיליון זה, נביא בפניכם אוסף של מאמרים, שעוסקים בחווית מאתגרות, ולא כל-כך מדוברות, של נשים בדרכן לאימהות בתרבות של ימינו.
מה החוויה הפסיכולוגית של נשים שמחליטות לעשות תהליך של שימור פריון? במאמרה - הקפאת ביציות לצורך שימור פיריון - מבט על הרחבת הבחירה במרחב האין ברירה - רותי קצבורג-קדוש מתארת את ההתלבטות של נשים, שבחרו בשימור פריון. מתוך עבודתה הקלינית, היא מתייחסת לעמדה הרגשית שמלווה את ההתלבטות, המידע הדרוש לשם קבלתה - כמו גם - את החוויה הנפשית והגופנית בעת הפרוצדורה הרפואית ולאחריה. מאחר ורוב המטופלות שליוותה היו נשים צעירות שומרות מסורת, קצבורג-קדוש מתארת את הרגישות התרבותית שהנחתה את עבודתה. לבסוף, מתייחסת ליעילות של שימוש בטכניקות נרטיביות בטיפול במטופלות שעוברות שימור פריון במטרה ליצור סיפור התמודדות אדפטיבי, שיסייע לצמיחה אישית.
מעבר לטכניקות ספציפיות לשימור פריון, עולה גם שאלה רחבה יותר לגבי השפעת התרבות על ההיעזרות בטיפולי פריון, ועל השלכות טיפולים אלה על הבריאות הנפשית והגופנית של נשים. במאמרה - טיפולי פריון בחברה הישראלית יהודית: דרך חד סטרית המציבה קונפליקט ערכי - דנה ליאת עשבי-ויסברוד באחוזי טיפולי הפריון הגבוהים בישראל, ומתייחסת לקונפליקט הערכי הטמון באמהות בכלל, והאופן בו הוא מועצם בחברה הישראלית-יהודית מקדשת הפריון וההולדה בפרט.
מזווית קצת אחרת, מה החוויה של נשים, המלוות את בנות הזוג שלהן לאורך תהליך ההתעברות וההריון לקראת אמהות משותפת? מסיכום המערכת למאמר - חווית ההתעברות, ההיריון והאימהות של אימהות-לא-ביולוגיות בזוגיות לסבית - שכתבו ווגנר וקטצנמייר (2014), עולה תמונה מורכבת ומעניינת, אשר כוללת דאגות חוקיות וביולוגיות, כמיהה לתפקיד ייחודי והגדרתן כקו-אמהות לצד חווית חוסר שלמות כאמהות ותחושת בידוד. מעניין במיוחד!ולסיום, נביא נושא מצמרר ופחות מדובר - הריון שמסתיים בלידת תינוק מת. במאמרה - חלולות: החוויה הגופנית נפשית של נשים אשר עברו לידה שקטה - סופי דביר מתארת את הריקנות, הקפאון והפרדוקסליות הבלתי נתפסת בערבוב תהליך ההולדה - הוצאה לפועל של פוטנציאליות החיים - עם המוות. בטקסט רהוט שוזרת דביר נגיעות מעציבות ממסען המטלטל של נשים שעברו לידה שקטה על התנועות הופכיות המאפיינות אותו: התאבלות ועצירה מול רצון ליצור חיים מחדש ולהמשיך...
"לאינסוף הזה קוראים: אם. זאת אני, זאת אני, העיגול החזק, השלם, למלאות הנוהרת הזאת, הזורחת, אשר מגרשת כל רעד ופחד קוראים אם"
- תרצה אתר -
