חדשות מהשדה: אימון אישי כהתערבות טיפולית חיובית

הפסיכולוגיה החיובית, אשר עוסקת בהיבטים החיוביים בהתנהגות האנושית (אופטימיות, רווחה אישית), מוקירה ומאמצת פרקטיקות התערבות המכוונות להיבטים החיוביים. במאמר שהתפרסם ב-2009 ב-Journal of Clinical Psychology מציע המחבר, Robert Biswas-Diener, התבוננות באימון כפרקטיקת התערבות חיובית המציעה כלים הרלוונטיים גם למסגרת הקלינית.

האימון הוא מערכת יחסים מקצועית המכוונת לשיפור תפקודו וביצועיו של המאומן, פעמים רבות באופן ממוקד מטרה. מעבר לפרקטיקות האימון השונות, ניתן להצביע על מספר הנחות בסיס משותפות המתקיימות במסגרת האימונית: האימון מניח כי אנשים מסוגלים לצמוח ולהתפתח, מדגיש את ההסכמה ההדדית על מטרות האימון ומבוסס על מערכת יחסים שוויונית ושיתופית. בשנים האחרונות החלה תנועה של תחום האימון לעבר שיטות המחקר והפרקטיקה הפסיכולוגיות, וקל להצביע על נקודת הדמיון בין התחומים, המבוססים על קשר מקצועי המכוון לצמיחה אישית של הקליינט והתגברות על מכשולים ובעיות בחייו. עם זאת, קיימים מספר הבדלים מהותיים בין שני התחומים.

בעוד שהאימון מיועד לשיפור תפקודם של אנשים שתפקודם תקין ומעלה בין כה וכה, הפסיכותרפיה מיועדת בבסיסה להתמודדות עם קשיים רגשיים ונפשיים. כמו כן, מערכת היחסים באימון היא פחות פורמלית ויותר שיתופית ואקטיבית מאשר בפסיכותרפיה.

ההיבטים הדומים והשונים בין האימון לפסיכותרפיה מצביעים על שתי נקודות השקה מרכזיות בין התחומים: הפסיכולוגיה החיובית, אשר מתמקדת בפוטנציאל הצמיחה והשינוי והטיפול הקוגניטיבי התנהגותי המציע כלים המכוונים להשגת מטרות קונקרטיות.

השענותו של תחום האימון על אספקטים מתחום הפסיכולוגיה היא ברורה, אך כלים מתחום האימון עשויים אף הם לתרום להערכה והטיפול הפסיכותרפי. ראשית, נמצא כי מטופלים מגיבים היטב להערכה הממוקדת באספקטים חיוביים ככוחות, הצלחות ומשאבים. גישה זו אף מאפשרת ראייה מלאה וכוללת יותר של המטופל/מאומן: הערכה המתייחסת לאספקטים אלו מאפשרת גם התערבות טיפולית המכוונת לאדם עצמו ולא לדיאגנוזה או הסימפטום שלו בלבד. גם המיקוד במטרות ספיציפיות ושיטות הערכת התוצאות המקובלות באימון- המתייחסות גם להתקדמות בפועל וגם לחווית הסיפוק- עשויות להיות רלוונטיות לפסיכותרפיה.

האפשרות ליישם טכניקות וכלים "אימוניים" לתחום הפסיכותרפיה טרם נבחנה באופן יסודי מבחינה מחקרית. עם זאת, מחבר המאמר מציע כי שימוש בפרקטיות אימוניות עשויה לחזק את הקשר הטיפולי ולהעשירו. לטענתו, המיקוד בכוחות ובהיבטים החיוביים באישיות המטופל עשויה לתרום לא רק למטופל אלא גם למטפלים, אשר העבודה ב'סביבה טיפולית חיובית' תצמצם את שחיקתם לאורך זמן...