צוות בטיפולנט
שכיחותה של הפרעת הקשב והריכוז בקרב ילדים עומדת, ככל הנראה, על 5%. כך – אחוז ניכר מהאוכלוסייה מתמודד עם הפרעה זו. עם ולמרות זאת, רוב מכריע של המחקר בנוגע לאבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז מתבצע על אוכלוסיית מחקר הומוגנית ביותר – ילדים, בנים, זכרים, לבנים שהגיעו לאבחון ההפרעה. כך, יכולת ההכלה של הממצאים המחקריים בספרות לאוכלוסייה רחבה יותר הינה נמוכה ביותר (Arnold, 1996; Barkley, 1998). במטא-אנליזה שפרסם J. Gershon בשנת 2002 בשם - "A meta-analytic review of gender differences in ADHD" הוא עוסק בהבדלים בהפרעות קשב וריכוז הנובעים ממגדר.
הניסיון לחקור ADHD בקרב נשים ובנות הינו משימה לא פשוטה, שכן הן מאובחנות פחות בהפרעה (Arnold, 1996). למעשה, הערכות והממצאים נעים בין ההערכה כי על כל ילדה המאובחנת בהפרעת קשב וריכוז ישנם שלושה בנים המאובחנים בהפרעה, לבין הממצא כי בארצות הברית על כל ילדה המאובחנת בהפרעה ישנם תשעה בנים המאובחנים בה (Szatmari, Offord, & Boylc, 1989; American Psychiatric Association, 1994). כך, נשים וילדות המתמודדות עם הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות מהוות מיעוט שקט שלעיתים קרובות אינו מאובחן וייתכן מאוד שאינו מקבל טיפול מתאים.
חלק מהסיבה לאחוזי האבחון הנמוכים, היא ככל הנראה כי התנהגותן של בנות המתמודדות עם ADHD הינה בדרך כלל פחות מוחצנת ופוגענית לסביבה מאשר התנהגותם של בנים עם ADHD. על פי רוב, בנים ובנות המופנים לאבחון הפרעות קשב וריכוז ממערכות החינוך והרווחה הנם בדרך כלל ילדים המציגים התנהגויות הרסניות ומפריעות. רק מיעוט הבנות המציגות התנהגויות כאלו כתוצאה מהפרעות קשב וריכוז, והן אלו שככל הנראה כן מגיעות לעיתים קרובות לאבחון. עם זאת, משער גרשון, בנות רבות הסובלות מ-ADHD, אך לא מציגות התנהגויות הרסניות שכאלו, פשוט לא מגיעות לאבחון. מתוך כך, בקרב בנות, ישנו סיכוי גדול הרבה יותר לכך שההפרעה לא תאובחן, או תאובחן ולא תטופל, תוך התעלמות מההשלכות האישיות ההרסניות שעלולות להיות להפרעה (Gaub & Carlson, 1997).
במטא-אנליזה שהתפרסמה ב-1997 מצאו Gaub and Carlson כי בנות הסובלות מהפרעות קשב וריכוז נוטות לסבול יותר מבנים מליקויים קוגניטיביים ופחות מהיפראקטיביות. זאת ועוד, בנות נוטות להציג פחות קשיים מוחצנים.
במטא האנליזה הנוכחית, שביצע גרשון (2002), הוא שחזר את הממצאים של Gaub and Carlson כי בנות נוטות להציג פחות קשיים מוחצנים ופחות היפראקטיביות מאשר בנים, אך סובלות יותר מליקויים קוגניטיביים. בעקבות מחקרם של Nadeau, Littma, and Quinn שהתפרסם בשנת 1999 גרשון משער שבנות סובלות יותר מליקויים קוגניטיביים בשל האבחון המאוחר וכן בשל העובדה כי רבות מהן מאובחנות באופן שגוי כסובלות מליקויי למידה במקום הפרעות קשב וריכוז, אבחון הגורם לאי-קבלת טיפול מתאים ואף להתדרדרות חמורה יותר במצבן.
ממצא נוסף שנמצא במחקר, הוא כי בנות נוטות לסבול יותר מבנים מבעיות מופנמות הקשורות ל-ADHD כגון קשיים חברתיים, הפנמת דימוי עצמי נמוך ועוד. מתוך כך, מסיק גרשון, כי בנות ונשים המתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז נמצאות בסיכון גבוה יותר לדיכאון, חרדה ודימוי עצמי נמוך.
ממצא מעניין נוסף במטא-אנליזה הוא כי מורות ומורים נוטים בדרך כלל להעריך את קשייהן של בנות בכלל (קשיים מוחצנים, מופנמים וכן ליקויים קוגניטבייים) כפחות חמורים מאלו של בנים, זאת למרות שמתוצאות המחקר עלה כי באופן אובייקטיבי, בחלק מהמדדים הללו קשייהן של הבנות חמורים יותר. את תופעה הזו מסביר גרשון באמירה כי ככל הנראה ההתנהגות המפריעה שבנים המתמודדים עם ADHD מציגים בדרך כלל, ככל הנראה ממסכת את שאר ההתנהגויות והתופעות ואינן מאפשרות למורות ולמורים להעריך נכונה את מצבם של המתמודדים עם ADHD שאינם מפריעים (Abikoff, Courtncy, Pelham, & Koplewicz, 1993).
ממצאים אלו מחזקים את ההשערה כי בנות רבות המתמודדות עם ADHD אינן מאובחנות או מקבלות טיפול ראוי.
גרשון מציע כי מכיוון שאבחון הפרעות קשב וריכוז מתחיל בדרך כלל מהכיתה והמורה בה, ישנה חשיבות עליונה להפצת מידע בקרב מורות ומורים, באשר להבדלים המגדריים בהפרעות קשב וריכוז והתסמינים הנפוצים בקרב בנות הסובלות מההפרעה.
Gershon, J., & Gershon, J. (2002). A meta-analytic review of gender differences in ADHD. Journal of attention disorders, 5(3), 143-154.
