צוות בטיפולנט
Frick פותח את מאמרו "בריחה לבריאות: פרשנות חדשה" (Flight into health: A new interpretation) משנת 1999 בהתייחסות לכך שעל אף שמקור המונח בריחה לבריאות (Flight to health) נותר עלום, הוא מהווה חלק מהלקסיקון הפסיכולוגי לאורך עשורים רבים. באופן היסטורי, נעשה במונח שימוש פרשני בהתייחס למטופלים אשר הגיבו "מהר מדי" להתערבות הטיפולית, בפועל על ידי הפעלת טקטיקה הגנתית. על פי תפיסה זו, תגובות מהירות מדי לטיפול היוו ניסיונות להימנע מכאב, חרדה חקירה או חשיפה נוספת. בחלק ממאמרו Flight into health: A new interpretation, Frick הציג סקירה היסטורית והתבוננות במנגנונים העומדים מאחורי המושג הבריחה לבריאות.
Frick מתאר כי האזכור הראשון שמצא בספרות לרעיון של בריחה לבריאות נמצא במאמרו של Gartner, אנליטיקאי הונגרי, משנת 1931. במאמרו, Gartner מציג תיאור מקרה הממחיש את מה שהוא תופס כבריחה לבריאות: "מצב בו אנשים חולים מאבדים את הסימפטומים שלהם לאחר שעות אנליטיות ספורות ומרגישים בריאים לגמרי".
Bergler התייחס בשנת 1949 לבעיות של פרוגנוזה ושל שיפור טרם זמנו, נגע במאפיינים הפתולוגיים של "פסאודו-הצלחה" בטיפול, וציין כי פרויד עצמו התייחס למונח בריחה לבריאות- אך לא מציע מקור מדויק. כמו כן, Frick מציין כי Blum (תכתובת אישית, 1998), האחראי על ארכיון כתבי פרויד, טען כי המונח לא נמצא בכתביו. כלומר, מקור המונח וההקשר המקורי בו נעשה בו שימוש אינם ברורים.
למרות זאת, המונח בריחה לבריאות תואם היטב את התפיסה הפסיכואנליטית.
Alexander and French קישרו את המונח בריחה לבריאות לניסיון להימנע מהאיומים הנפשיים הנלווים לתהליך הפסיכואנליטי בשנת 1946. הם הציעו כי התופעה "באה לידי ביטוי בפסיכואנליזה כאשר בעקבות הבניה מחודשת ברורה ומוצלחת של נטיות מודחקות, המטופל מגיב באובדן סימפטומים במטרה להגן על עצמו מאמיתות בלתי נעימות נוספות".
Train הציע הגדרה מייצגת נוספת של רעיון הבריחה לבריאות בשנת 1953, אשר דומה לזו של Alexander and French אך אינה מגבילה אותו לחוויה הפסיכואנליטית. הוא מציע כי "כל ההתייחסויות לנושא מצביעות על כך שמטופלים נמנעים מלהשתהות עם רגשות קונפליקטואלים מכאיבים ומאמצים 'בריאות פתאומית' שמשמעה בריחה לבריאות".
Frick מתאר שמרבית הכותבים אשר עסקו בנושא של בריחה לבריאות התייחסו למנגנון זה באופן מזלזל היוצא מהנחה כי מדובר במנגנון המהווה איום ברור לעבודה האנליטית. על פי גישה זו, יש להתייחס בזהירות ובחשדנות לדיווחים על שיפורים מהירים. דיווחים אלו, אשר מביאים פעמים רבות גם לסיום הטיפול טרם זמנו, נחשבים בספרות לסוג של רמאות עצמית או פסאודו התקדמות/הצלחה, ולעתים אף לכישלון טיפולי.
Train, אשר רואה בריחה לבריאות כהגנה נפשית חיונית מפרש אותה כסוג של התנגדות אשר מאיימת על מטרות הטיפול. הוא מציע כי מאחר ובריחה לבריאות מביאה פעמים רבות לסיום מוקדם של הטיפול ומספקת עדות שקרית ל"הצלחה אמתית"- היא מהווה חסם משמעותי בדרך לריפוי.גם Oremland (1972) רואה בריחה לבריאות כ"התנגדות לעבודה הטיפולית", ו-Taylor תיאר מטופל שסיים בטרם עת את הטיפול הקבוצתי דרך שימוש במנגנון של בריחה לבריאות והדגיש כי מנגנון זה הפך ניכר במיוחד דרך מכתב ששלח המטופל לאחר הסיום, ובו תיאר את השיפור המתמשך במצבו. Frick מציע כי תיאורו של Taylor מעלה שאלה לגבי הגורמים אשר היו מאפשרים לו לראות את השינוי עליו המטופל דיווח כאמתי. כמו כן, הוא מתאר כי בספרות העוסקת בנושא של בריחה לבריאות קיימת שתיקה מפתיעה בנוגע להעברה הנגדית. הוא מציע כי התשובה לכך טמונה באפשרות שמטפלים מסוימים חווים איום לחוכמה, הפוטנטיות והעבודה האנליטית שלהם.
הדיון בנושא של בריחה לבריאות מערב את נושא ההעברה, אשר עומד בלב הפסיכואנליזה. למעשה, Frick טוען כי נושא ריפוי ההעברה (transference cure) קשור באופן הדוק לנושא של בריחה לבריאות, עד כי לעתים הם מהווים מונחים מקבילים. בספרות הפסיכואנליטית, ריפוי באמצעות העברה מוגדר כמצב השכיח בו כבר בשלב המוקדם של הפסיכואנליזה המטופל מדווח על שיפור ניכר וירידה משמעותית בסימפטומים, אך ללא הרווח של התובנה. פרויד זיהה כי בשלביה המוקדמים של ההעברה מתרחשת לא פעם ירידה זמנית בסימפטומים, אשר נוטים להופיע שוב זמן מה לאחר מכן- לאחר שנעשתה עבודה קשה של הגברות על ההתנגדות. במקרים אלו הריפוי באמצעות העברה יהיה בעל אופי שטחי, מלאכותי וזמני, אשר מקורו בקשר הרגשי החיובי שנוצר עם המטפל, ולא מעבר לכך. Fenichel (1945) התייחס ל"ריפויים" מסוג זה כ"שיפורים העברתיים" הנוצרים עקב תפיסת הסכנה הנפשית הכרוכה בסיטואציה האנליטית או על ידי הציפייה לסיפוק, תגמול או אהבה מהמטפל.
Fenichel הציע כי השימוש במונח בריחה לבריאות מתאים במרביתם של מקרים אלו, ופירש אותם כסוג של התנגדות מתוך תפיסה כי כל העברה מהווה התנגדות לתהליך הטיפולי.
על אף שכותבים רבים תופסים את המונח בריחה לבריאות כזהה לריפוי באמצעות ההעברה, Oremland (1972) טען כי על אף שהשניים מהווים סוגים של התנגדות לשלבי הטיפול המוקדמים, בפועל מדובר בתופעות שונות הנובעות ממוטיבציות ומטרות שונות. הוא הציע כי בריחה לבריאות מייצגת הדחקה מאסיבית ודיכוי של רגשות פתולוגיים בעוד שריפוי באמצעות העברה הוא פחות הרסני ומעוגן יותר ביחסי האובייקט. ההבדל המהותי בין התופעות הוא שההתנגדות העומדת מאחורי ריפוי באמצעות העברה היא חלק מהותי מההעברה עצמה, ואילו בריחה לבריאות היא תגובה לאיום הסימפטום הנוירוטי. Oremland לא רק מבחין בין ריפוי באמצעות העברה לבין בריחה לבריאות, אלא גם מבחין בין שלושה סוגי ריפוי באמצעות העברה:
- בריחה מהמטפל- הזדהות עם המטפל- תשוקה לרצות ולפייס את המטפל
Frick טוען כי לא ברור כיצד Oremland הגיע להבחנה ברורה זו, אך בכל מקרה הוא רואה את שתי התופעות כתופעות שטחיות וזמניות המהוות תגובה לדרישות הנפשיות שמציבים המסגרת הטיפולית והקשר עם המטפל.
Alexander and French (1946) היו בין הראשונים שערערו על התפיסה הדוגמטית של תופעת הבריחה לבריאות בכללותה, לפיה תגובה ראשונית חיובית לטיפול היא שטחית ומהווה מעין רמאות עצמית, ולפיה רק תהליך טיפולי ארוך טווח המלווה בתובנה יכול להביא לשינוי משמעותי. הם, ומטפלים אחרים שפעלו בתקופה זו, זיהו את התועלת הטמונה בטיפול קצר המועד והציגו מקרים בהם הושגו תוצאות משמעותיות ויציבות לאחר שניים או שלושה מפגשי טיפול. מתוך התנסויותיהם בטיפולים קצרי מועד אשר הישגיהם נשמרו גם לאחר מספר שנים, Alexander and French הסיקו כי "לפעמים ריפוי באמצעות ההעברה הופך לקבוע".
מושג נוסף אשר קשור לרעיון של בריחה לבריאות הוא רעיון ה"בריחה למחלה". כבר ב-1894 פרויד התייחס למושג דומה- "בריחה לפסיכוזה", ודן במצבים בהם המחלה היא רווחית במובנים מסוימים. ב-1908 הוא השתמש במושג "בריחה למחלה נוירוטית", אשר התגלגל לביטוי המוכר יותר של בריחה למחלה. הרעיון העומד מאחורי מושג זה הוא שהמטופל מנסה להימנע מקונפליקט חמור המלווה בעלייה במתח באמצעות תצורה של הסימפטום- כך הסימפטום משרת הן רווח ראשוני והן רווח משני. על פי תפיסה זו, הגורמים להיווצרות בריחה לבריאות ובריחה למחלה הם דומים מאוד, אך Frick מציע כי יש לקחת בערבון מוגבל תפיסה זו ולזכור כי ייתכן והיא נובעת בין היתר מהאינטרס הפסיכואנליטי בתהליכים ארוכי טווח.
Flight into health: A new interpretation. Frick, Willard B. Journal of Humanistic Psychology, Vol 39(4), 1999, 58-81.
