בטיפולנט
כתב עת מקצועי לפסיכותרפיה - גיליון 39/19
חשיפה ושחרור אמונות-מייצרות-דחק בטיפול EFT | וידוי, כפרה וחנינה - פרק מספרה של רות נצר | חשיפה לדאגה והרפיה יישומית ב-GAD | סקירה אודות התפתחות המושג 'הזדהות השלכתית'
ראש השנה נחשב במסורת היהודית ליום בו נשפט האדם על מעשיו מן השנה היוצאת, בכדי לקבוע את דינו לקראת השנה הבאה. מנהג התשליך, במסגרתו משליך האדם את חטאיו למקור מים זורמים, מלמד כי השיפוט אינו תהליך חיצוני בלבד וכי האדם נקרא גם להתבונן על עצמו. מנקודת מבט טיפולית, ניתן לחשוב על מנהג התשליך כניסיון להשליך החוצה מאתנו את הרע ולהשאיר את הטוב. עם זאת, בניגוד להשלכה פרוידיאנית ולפיצול קלייניאני, אשר מתייחסים לתהליכים לא מודעים, במעמד התשליך נוצרת עבורנו הזדמנות לגשת לניקוי העצמי ממקום מודע וקשוב. כך, בחסות ראש השנה אנו מוזמנים לבחון את עצמנו – למצוא את מה שמעמיס עלינו או אינו משרת אותנו יותר ולשחרר אותו. בברכת חג שמח, אנו מזמינים אתכם לבחון מה תרצו להשאיר מאחור בשנה החולפת ומה תרצו לקחת אתכם הלאה לשנה הבאה. בגיליון הנוכחי, ריכזנו עבורכם מאמרים והרצאות אשר עוסקים בחשבון נפש, השלכה ושחרור.
נפתח עם המאמר המרתק חשיפה ושחרור אמונות-מייצרות-דחק בטיפול בשיטת EFT מאת מנשה כהן. במסגרת המאמר מתאר כהן את גישת ה-Emotional Freedom Technique בשילוב תיאור מקרה של מטופל הסובל מלחץ נפשי עמוק. במהלך הטיפול בטכניקה, נחשפת מערכת האמונות הפנימית של המטופל, אשר כופה עליו לפעול באופן מסוים ולעמוד בציפיות וחוקים פנימיים שהתגבשו אצלו במהלך התפתחותו.
נמשיך עם פרק מן הספר "מסע הגיבור" של רות נצר, וידוי, כפרה וחנינה. הפרק דן בתהליך ההתפתחות שעובר הגיבור בעקבות ההתמודדות עם חטאיו, תוך סקירת הטענה שהתמודדות מוסרית נכונה עשויה להוביל לטרנספורמציה נפשית ולהפוך את החוטא מאנטי-גיבור לגיבור. במסגרת הפרק סוקרת נצר מושגים כמו אשמה, אחריות, עונש, חרטה, כפרה וחנינה.
נמשיך עם סדנה מצוינת שהעבירה פרופ' אנני בקר אודות חשיפה לדאגה והרפיה יישומית בטיפול בהפרעת חרדה מוכללת, אשר צולמה והועלתה לאתרנו בשנה שעברה. הסדנה שהתקיימה בביה"ח תל השומר, מבוססת על דיאלקטיקה בין חשיפה לדאגה, שמטרתה להפסיק את ההימנעות של המטופל מעוררות גופנית, לבין הרפיה יישומית המהווה אסטרטגיה להתמודדות עם אותה עוררות ועם חרדה.
נסיים עם סקירת המערכת התפתחות המושג הזדהות השלכתית, אשר מציעה בחינה של השינויים שעבר מושג ההזדהות ההשלכתית בחשיבה הפסיכואנליטית לאורך ההיסטוריה. במסגרת המאמר מובאות גישותיהם של קליין, ביון, קרנברג ואוגדן, תוך תיאור המעבר מתפיסה אינטרה-פסיכית לתפיסה אינטרסובייקטיבית של מנגנון ההזדהות ההשלכתית.
