ד"ר רוני סולן
אני רוצה לשתף אתכם בקונספציה מעניינת להערכתי, שהתגבשה אצלי בשנים האחרונות ואני מקווה שלמרות החידוש התיאורטי שיש בה אצליח ליידד אתכם עם המוכר שבה. אני מגדירה את הנרקיסיזם, כמערכת חיסונית-רגשית לשמירה על תחושת מוכרות העצמי כשלמות וזאת באמצעות משיכה למוכר ודחיית הזר. הנרקיסיזם מגן להערכתי, על נפש היילוד העדינה מפני ריגושים לא מוכרים וזרים, בין שמקורם מבחוץ ובין שמקורם מבפנים. פעילות זו נמשכת לאורך כל החיים ותרומתה מהווה חלק משמעותי בהתפתחות הרגשית הבריאה. לכך נתתי ביטוי מפורט בספרי 'חידת הילדות' (2007) בהוצאת מודן.
אחלק את הצגת מחשבותיי לארבעה נושאים עיקריים: (1) תפקוד הנרקיסיזם כמערכת חיסונית רגשית; (2) מרכיבי הנרקיסיזם; (3) דוגמאות לתפקוד אימוני-חיסוני-רגשי תקין של הנרקיסיזם התורם לגיבוש לכידות העצמי בחוסן ואינטגריטי, לחיסון המוכר בעצמי, לשמירה על המוכר ביחסי אובייקט, בסביבה ולהתפתחות יכולת ההתחשבות באחרות של הזולת; (4) דוגמאות לתפקוד אוטו-אימוני-חיסוני רגשי לוקה של הנרקיסיזם הגורם לחשיפת העצמי לפגיעות, לשבריריות בעצמי, להיפגעות קיצונית מהאחרות של הזולת, הכחשת הנפרדות והאחרות של הזולת, לתסמינים של הרס העצמי והיחסים עם האחר ולמה שאנו מכנים נרקיסיזם פתולוגי והפרעות אישיות נרקיסיסטיות.
