צוות בטיפולנט
הבדלים ביחסם של הורים, אנשי מקצוע וצוותים חינוכיים אל בנים ואל בנות ידוע מזה שנים רבות ומוכר כבעל השפעה על הנטייה לאימוץ התנהגויות תואמות מגדר. ד"ר ג'ודית קליינפלד, פסיכולוגית קלינית חינוכית, ראיינה מאות נערים ומצאה הבדלים משמעותיים באופן בו תופסים בנים ובנות את עתידם האקדמאי. בהתאם לממצאים אלו פותחה תוכנית ייחודית המכוונת לשיפור המוטיבציה בקרב נערים והגדלת הסיכוי למימוש הפוטנציאל הלימודי.
בשנים האחרונות נמצא בארצות הברית פער משמעותי ברמת השכלתם הגבוהה של נשים וגברים, כאשר פער זה בולט במיוחד בקרב מיעוטים ומשפחות בעלות הכנסה בינונית-גבוהה: הישגיהם האקדמיים של נשים נוטים להיות גבוהים יותר ועל כל 100 נשים בעלות תואר B.A ישנם רק 73 גברים המשיגים תואר זה.
בהתאם לנתונים אלו, מצאה ד"ר ג'ודית קליינפלד, באמצעות מאות ראיונות שערכה עם בני נוער, הבדלים משמעותיים בין המינים בתפיסת העתיד האקדמי: בעוד שמרבית הבנות תכננו להירשם ללימודים אקדמיים והציבו לעצמן מטרות ספציפיות בתחום הקריירה, מרבית הבנים הצהירו כי אינם מתכוונים להמשיך ללימודים גבוהים והביעו בלבול וחוסר וודאות לגבי אפשרויות קריירה העומדות בפניהם.
לטענתה של קליינפלד, הבדלים אלו נובעים משילוב בין מספר גורמים היוצרים חוויה לימודית פחות חיובית ומעוררת מוטיבציה עבור נערים. "המערכת החינוכית", אומרת קליינפלד, "הפכה ידידותית מאוד לנערות מאחר והיא מדגישה ערכים כסדר, ניקיון, דייקנות וכן הלאה ונוטה להעניש על השתוללות והתנהגות בוטה אשר בפועל נמצאו חיוניות להתפתחותם החברתית והמוטורית של נערים". מצב זה, בנוסף למיעוט מודלים גבריים חיוביים בבתי הספר, מיתוסים תרבותיים המחזקים את תדמית הגבר העצלן והטיפש (הומר סימפסון, למשל) ושימוש רב יותר בריטאלין בקרב בנים - יוצר, לטענת קליינפלד, גישה שלילית ללימודים בקרב בנים.
נטייה זו, אגב, נמצאה חזקה במיוחד בקרב נערים בעלי אחיות: במשפחות אלו נבנה נראטיב של "אחות חכמה ואח רשלן" עקב תחושת האחריות המוגברת של האחיות לרצות ולעמוד בציפיות ההורים ונטייתם של האחים פשוט לפרוש מהתחרות.
במטרה לגשר על הפער בחווית הלימוד של בנים ובנות פיתחו ד"ר קליינפלד וצוותה תוכניות התערבות בית ספריות המבוססות על הדרכת בנים על ידי גברים המהווים מודל חיובי בתחום החינוכי-לימודי ("Mentoring programs").
במסגרת מודל זה נוצר קשר בין תלמידי בית ספר יסודי בעלי קשיים רגשיים או לימודיים לבין מתנדבים מהקהילה אשר כיוונו את הילדים לדון בקשיים לימודיים, מטרות מקצועיות ותסכולים וקשיים המתעוררים בבית הספר. כמו כן, הונחו המתנדבים לשמש מודל חיובי ולהדגיש את חשיבותם של מנהיגות, כנות וענווה באמצעות מפגשים בלתי פורמליים במהלך שעות הלימודים (אימון ספורט, שעות מעבדה וכן הלאה).
המודל נבחן בקרב מאה ילדים בבית ספר יסודי בטקסס והביא לתוצאות מרשימות אשר התבטאו בשיפור בציונים ובהישגים הלימודיים, הפחתת תדירות ההיעדרויות מבית הספר והגברת המעורבות בפעילויות בית ספריות.
Monitor on psychology, A publication of the american psychological association, Vol 39 (6) June 2008.
