צוות בטיפולנט
הפרק הראשון 'אמונה ומציאות נפשית' מובא כאן במלואו מתוך תרגום ספרו של רונלד בריטון 'אמונה ודמיון' באדיבות הוצאת עם-עובד. בריטון פותח את הפרק בתמיהה - מדוע הספרות הפסיכואנליטית ממעטת לעסוק בנושא האמונה, שכן חלק ניכר מעבודת המטופל הוא לחקור את אמונותיו המודעות והלא-מודעות של מטופליו. הפרק הנוכחי, מתמקד ברעיונותיו של בריטון בנוגע לתפקידה של האמונה בחיים המנטליים, ובהקשר זה בהגדרתו של המושג 'מציאות נפשית'.
תחילה, בריטון סוקר את שני חיבוריו הקודמים, עליהם מתבסס הפרק, אשר עוסקים בצעדים הכרוכים בהתפתחות אמונות ובבחינתן. בהמשך, בריטון יוצא מתוך הגותו של פרויד על אמונה ומציאות נפשית ומצביע על הבלבול אשר הוא מותיר בין 'מציאות פנימית' לבין 'מציאות חיצונית'. בהקשר האמונה, המודעת והלא-מודעת, בריטון חולק על פרויד וקליין וטוען כי היצר האפיסטמופילי שווה ערך ליתר היצרים ולא תלוי בהם. לאחר מכן, בריטון דן בהבחנה בין אמונה לבין ידע, כאשר היכולת להבחין בין השניים כרוכה בקיומו של 'מרחב נפשי משולש'. לבסוף, בריטון עוסק בצורות של הפרעות בפונקציית האמונה ומציג קשר ביניהן לבין ליקויים נפשיים. כך למשל, הכחדת פונקציית האמונה (המודעות ולא-מודעות) עשויות להיות מצויות בפסיכוזות חמורות.
בספר זה, חוקר בריטון את אמונותיהם המוּדעות והלא־מוּדעות של האדם - מטופלים ומטפלים כאחד - תוך דיון בכתביהם של פרויד, קליין ואחרים, והעשרתם בהגותו על 'המרחב הנפשי המשולש'.
מבין נושאי הספר: הצורך להתאבל על אובדן אמונה כמו על אדם שמת; השילוב בין אהבה ובין שִנאה כתנאי לתחושת ממשות; פחד מפני 'חוסר הבנה ממאיר' הקשור לצורך בהסכמה מוחלטת; החשש להיות פונדקאי לרעיונות זרים; ההשלכות של נטיית יתר לאובייקטיביות ונטיית יתר לסובייקטיביות; הימנעות של אדם מלהיות עצמו על ידי חשיבה על עצמו; השפעת פיצול העצמי בין שתי הזדהויות סותרות עם שני ההורים; והתקווה להשתחרר מראיית "העמדה הדיכאונית" האינטגרטיבית כחוף מבטחים, ולאפשר לעצמנו אי-ודאויות חדשות ב"עמדה פוסט-דיכאונית".
בריטון מסתמך רבות על סיפורת ועל שירה, ובתוך כך הוא מבחין בין ספרות בדיונית אשר מבטאת עולם פנימי לבין ספרות אסקפיסטית המרחיקה ממנו. בריטון מתייחס גם לאמונות של מטפלים, הוא מזהיר מפני הסכנה שנפרש את דברי המטופל מתוך חשיבה תאורטית או עניין אישי בתוכן מסוים, ללא חיבור חי עם עולמו הרגשי של המטופל.
בנוסף, הוא עוסק בחשש לחדשות בקהילה המקצועית הנובעת מסכנת נידוי, ומתריע על נטייתם של אנליטיקאים לצטט רעיונות שמקובלים בסביבתם וכן מחבּרים מוערכים, גם אם אינם רלוונטיים. הוא עושה זאת באומץ גם בעזרת בחינה ביקורתית של הרצאה שלו עצמו.
פסיכואנליטיקאי חבר בחברה הפסיכואנליטית הבריטית (BPAS). אחד מההוגים הבולטים של ממשיכי מלאני קליין, תרומתו המשמעותית היא בהבנתו את המצב האדיפלי אשר מרחיבה ומעמיקה את כתביו של פרויד על הקונפליקט האדיפלי ואת החשיבה על ה'מרחב הנפשי המשולש'.
