בהרצאתו ״אשמה אצל קפקא, קריאה דרך לאקאן״, עסק פביאן פיינווקס באופן בו משתקפים ביצירותיו של קפקא היבטים של היחס של קפקא לסדר הסמלי, יחסו לאביו, והאשמה שליוותה אותו בחייו. פינווקס השווה תחילה בין עולמו של קפקא לעולם שלנו כיום מבחינת אי המובן ששולט בחוק דרך עמימותו וטבעו השרירותי. בהמשך, התמקד פינווקס במושג "אשמה" בפסיכואנליזה והקשר שלה לחוק האב, האיווי והסדר הסמלי כפי שמשתקף גם בכתביו של קפקא. במסגרת זו, הביא פינווקס ציטוטים מתוך מכתביו של קפקא המתארים את יחסו של קפקא לאביו והציג יחס זה כבעל השלכות ליחסו של קפקא לחוק, ליצירתו שלו עצמו ולעצם קיומו.
