צוות בטיפולנט
במשך עשרות שנים הגישה האנליטית השכיחה ראתה בהומוסקסואליות פתולוגיה שמקורה בעכבה בהתפתחות הפסיכו-סקסואלית הנורמטיבית. בהתאם לגישה זו ננקטו עמדות טיפוליות שונות- חלקן כוונו לשינוי הנטייה המינית ועידוד המטופל להתנסות ביחסים הטרוסקסואלים וחלקן (וביניהם עמדתו של פרויד) כוונו לקבלה עצמית ושיפור איכות החיים על אף ההומוסקסואליות. עם השינויים החברתיים שחלו בעשורים האחרונים השתנתה גם העמדה האנליטית והומוסקסואליות נתפסת כיום על יד מרבית המטפלים לא כפתולוגיה שיש לשנות אלא כהיבט של חיי המטופל אשר יש לסייע לו להתמודד עמו כאשר הוא מלווה בלחץ ומצוקה נפשית (King, 2011).
על רקע זה התפתחה התרפיה המאשרת (Affirmative Therapy) אשר מכוונת לשיפור העבודה התרפויטית עם מטופלים מהקהילה הגאה. תרפיה זו מבוססת על קבלת הנטייה המינית ההומוסקסואלית ועל ניסיון להבין את טבעה, הדינמיקות שלה והאתגרים הנלווים לה בחיי המטופלים.
במוקד התרפיה המאשרת עומדות מספר הנחות בסיסיות (Milton et al, 2005):
מיניות הומוסקסואלית היא נורמלית, טבעית ובריאה בדיוק כמו מצבים מיניים אחרים.
המיניות לכשעצמה אינה גורם המצוקה המרכזי בחייהם של מטופלים גאים, אלא התגובות הסביבתיות, הסטיגמות וההתמודדויות הנלוות לה. בהתאם, על המטפל לבחון בזהירות ולהבחין בין גורמי מצוקה הנובעים מהיבטי חיים אלו לבין היבטים הקשורים בפסיכו-דינמיקה הנפשית של המטופל שלאו דווקא קשורה במיניותו.
על המטפל להחזיק בידע על הקהילה הגאה, על האתגרים וההתמודדויות המאפיינים אותה ועל מאפיינים ייחודיים של אורח החיים שלה. זאת, במטרה להגדיל את הסיכוי לעמדה אמפתית כלפי המטופל.
מומלץ כי המטפל עצמו יהיה פתוח ונינוח לגבי מיניותו במטרה לצמצם את השפעתם של גורמים סובייקטיביים שיצמצמו את המרחב הטיפולי.
חשוב לציין כי תרפיית הקבלה אינה מודל טיפולי מובנה אלא עמדה אותה ניתן לשלב במסגרת טיפולים מגישות שונות. קל לדמיין כיצד עקרונות הגישה משתלבים באופן טבעי בטיפולים באוריינטציה דינמית, אך מחקרים מצביעים גם על יעילות האינטגרציה עם גישות מובנות יותר. Rutter, למשל, מתאר במאמר משנת 2012 את יעילות השילוב בין עקרונות התרפיה המאשרת לבין טכניקות של טיפול מיני בטיפול בגברים הומוסקסואלים: קבלת המיניות ההומוסקסואלית וההכרות עם מאפייני הדינמיקות המיניות המאפיינות רבות מהדיאדות ההומוסקסואליות מסייע לחיזוק הברית עם המטופל ולתהליך העבודה הטיפולית. בדומה, מספר מחקרים (למשל, Glassgold, 2009) הצביעו על האפשרות לשלב בתרפיית הקבלה עבודה קוגניטיבית התנהגותית שבמוקד שלה עומדת רגישות לאתגרים הייחודיים הניצבים בפני הקהילה ומשפיעים על סימפטומים חרדתיים, דיכאוניים וכן הלאה.
לצד ממצאים אלו, במחקר של Pixton משנת 2003 שבחן את חוויתם של מטופלים שטופלו באופן שהוגדר על ידם כמאשר ותומך במיניותם, נמצאו שישה אלמנטים מרכזיים עליהם הצביעו המטופלים כמסייעים לטיפול: עמדה לא פתולוגית של המטפל כלפי הומוסקסואליות, איכות היחסים הטיפוליים, המרחב הטיפולי, עמדה הומנית של המטפל, סובייקטיביות המטפל כפי שהביא אותה לחדר הטיפולים וגישה הוליסטית של המטפלים.
The case of Felix: An example of gay- affirmative, cognitive-behavioral therapy. Glassgold, Judith M. Pragmatic Case Studies in Psychotherapy, Vol 5(4), 2009, 1-21.
The queer relationship between psychoanalysts and their gay and lesbian patients. King, Michael. Psychoanalytic Psychotherapy, Vol 25(4), Dec 2011, 308-318.
Countertransference issues in psychotherapy with lesbian and gay clients. Milton, Martin; Coyle, Adrian; Legg, Charles. European Journal of Psychotherapy, Counselling and Health, Vol 7(3), Sep 2005, 181-197.
Experiencing gay affirmativetherapy: An exploration of clients' views of what is helpful. Pixton, Susan . Counselling & Psychotherapy Research, Vol 3(3), Sep 2003, 211-215.
Sex therapy with gay male couples using affirmativetherapy. Rutter, Philip A. Sexual and Relationship Therapy, Vol 27(1), Feb 2012, 35-45.
