צוות בטיפולנט
מאמר זה כולל תקציר של חלקו הראשון של מאמרה של פרו' Mary Target- אחת הקלינאיות, התיאורטיקניות והחוקרות המעניינות של תקופתנו. Target ידועה בעיקר בתרומותיה לפיתוח מודל המנטליזציה, אך במאמר זה Target מציגה את תפיסת עולמה לגבי עתיד הפסיכותרפיה הפסיכואנליטית והפסיכואנליזה בפרט, ולגבי יחסיה המורכבים עם מודלים טיפוליים אחרים.
Target פותחת את מאמרה בהתייחסות לכך שתכלול בהתבוננותה על עתיד הפסיכותרפיה הפסיכואנליטית התייחסות הן לאופן בו נראית הפסיכואנליזה "מבחוץ" והן לאופן בו אנליטיקאים רואים את עצמם.
Target מציעה כי הפסיכותרפיה הפסיכואנליטית נמצאת באיום תמידי של סירוס ואובדן ה"גבריות" עקב המאבקים של העשור האחרון אל מול גישות המציעות פתרונות טיפוליים מהירים. איום זה ממשי במידה מסוימת מאחר ואנו אכן נמצאים בעולם משתנה אשר עלינו להתאים את עצמנו אליו. לצד זאת, אסור לנו לאבד את התכונות הפסיכואנליטיות ה"נשיות" ו-Target מאמינה כי יש לנו דרך לעשות זאת מבלי לאבד את הפונטיות שלנו. לדבריה, עלינו להיפתר מהפנטזיות של קריקטורות מגדריות (פסיכואנליזה כנשית וטיפול קוגניטיבי התנהגותי כגברי, למשל) מאחר ותפיסת עולם מפוצלת מסוג זה היא תפיסת עולם המבוססת על חרדות פרנואידיות. עלינו לזהות מה מתרחש בחשיבה ובעבודה הקלינית שלנו כאשר אנו נדחקים לקוטב אומניפוטנטי או לקוטב מפוחד ומכווץ.
בעולם הפרטי ובעל חופש הבחירה של הפסיכואנליזה הקריקטורות הגבריות-נשיות מופיעות באופן מאיים הרבה פחות ביחס לאופן בו הן מופיעות בעולם של סבסוד ציבורי, עמלות ותנאים ממנו אנו מושפעים מדי יום. לא קל "למכור" ריפוי באמצעות אהבה. רעיון זה מעורר חוסר הבנה, פחד, בוז וצרות עין אשר מסכנים מטפלים ומטופלים כאחד. כנגד זאת, אנו מגנים על אהבת ההעברה של המטופל באמצעות הידע שלנו ואהבתנו לפסיכואנליזה, ובאמצעות התחושה העמוקה שלנו שיש משמעות לאפשרות להיות ידוע באופן עמוק, להתגלות בהדרגה כאשר אתה מוחזק ברגשות בתודעתו של האחר.
תהליכים מסוג זה הם פרטיים וקשה מאוד לתקשר אותם. מכאיב לחשוב על "ייבוש" של תהליכים אלו לא רק על ידי אנשים שאינם מבינים אותם, אלה גם על ידי כאלו ש"נכוו" על ידי חוויותיהם בתהליך ההכשרה. בהקשר זה, Target מזכירה ממצאים אמפיריים אשר הצביעו על המידה בה תהליכי ההכשרה הפסיכואנליטית עשויים להיות פוגעים וטראומטיים. אחת מהשפעותיו של מפגש טראומטי זה, אשר מערב לא פעם חוויות קשות של דחייה, יכולה להיות התנגדות למוסדות האנליטיים.
למעשה, האויבים הגדולים שלנו אינם אלו שלא יודעים ולא מתעניינים בפסיכואנליזה: דינמיקות אחים מרעילות ומאבקים אדיפליים יכולים לבוא לידי ביטוי באקטינג אאוט הרסני, ולעיתים גם אנליטיקאים בכירים ומובילים עשויים שלא להאמין באופן עמוק בפסיכואנליזה, או להחזיק בעמדות גרנדיוזיות כלפיה.
בו זמנית, אין ספק שאנו מתמודדים עם תקיפות חיצוניות מסיבות שונות שחורגות מעבר לאנטגוניזם הנובע מבורות, צרות עין או התנסויות שליליות. סיבות אלו עשויות להיות קשורות בתחושת הייחודיות, הסודיות והיהירות בהן לא פעם הפסיכואנליזה מואשמת- ובמידה מסוימת של צדק. בהקשר זה, Target מציעה שעלינו להרחיב יוזמות היוצרות תקשורת עם הציבור הרחב ומנגישות את התפיסה הפסיכואנליטית.
לצד ההכרה באופנים הבעייתיים בהם נתפסת הפסיכואנליזה, Target מציינת כי היא מניחה באופן מובן מאליו כי הפסיכואנליזה היא הדרך העדינה, החודרת ומאירת העיניים ביותר המאפשרת להבין את הנפש והבעיות הנוצרות בה. היא מאפשרת לנו לגעת במטופלים בדרך ייחודית מאוד אך לדבריה, חשוב לזכור כי עובדה זו אין משמעה שיהא אכן הדרך היעילה ביותר. הפסיכואנליזה אינה בהכרח הדרך הקלה והנגישה והמתאימה ביותר עבור כל אדם. ההנחה לפיה הפסיכואנליזה היא היעילה ביותר מאחר והיא שיטת הטיפול המעמיקה ביותר ביחס למודלים טיפוליים "שטחיים" יותר היא הנחה יהירה המעוררת התנגדות רבה.
Target משווה את היחסים בין הפסיכואנליזה לפסיכותרפיות לא אנליטיות ליחס שבין מנתח בכיר לרופא משפחה: המנתח הבכיר הוא אמנם בעל השכלה, יכולת והבנה מעמיקות ביותר- אך בסופו של דבר מרבית האנשים אינם זקוקים לניתוח אלא לרופא משפחה טוב. עלינו לזכור כי מטופלים שונים זקוקים לשיטות טיפול שונות, כפי שממחישים מחקרים רבים המצביעים על כך שפסיכותרפיה פסיכואנליטית אינה יעילה יותר או פחות משיטות טיפול אחרות. Target מתארת כי טרם הכשרתה כאנליטיקאית היא עבדה במשך שנים ארוכות כמטפלת קוגניטיבית התנהגותית, וניסיונה הוביל אותה למסקנה כי רבים מהמטופלים שלה יכלו להיתרם באופן מספק מהטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. לדבריה, אפילו שינוי של סימפטום יחיד מביא בדרך כלל לשינוי מהיר בסימפטומים נוספים, בתחושת העצמי וביחסים עם אחרים , ושינויים אלו הם לפעמים מספקים למדי. בהתאם, Target טוענת כי עלינו להזכיר לעצמנו שלא כל מטופל רוצה להבין- ואפילו להיות מובן- באופן עמוק ביחסים הטיפוליים. חלק מהמטופלים רק רוצים לסבול פחות, להסתדר טוב יותר, להיות פחות חרדים או מדוכאים- ועלינו לכבד העדפות אלו באופן אמיתי.
מעבר לכך, Target מזכירה מספר ממצאים והיבטים אשר יש לקחת בחשבון כאשר אנו משווים בין פסיכואנליזה למודלים טיפוליים אחרים. כך, למשל, היא מציינת כי לטיפול עוצמתי עשויות להיות תוצאות עוצמתיות הן לחיוב והן לשלילה, וכי פנייה לטיפול פסיכולוגי באשר הוא מגביר את הסיכוי לתוצאות שליליות וחיוביות. נתונים אלו משמעותיים במיוחד לאור העובדה שהיכולת שלנו לנבא תגובה טיפולית שלילית היא מוגבלת למדי.
Target מציעה כי אין סיבה להימנע או להתחמק מהדרישה המודרנית ל"תוצאות" או "עדויות" ליעילות הטיפול. היא מניחה, על סמך העדויות שהצטברו עד כה, כי מדידה במונחים של יעילות תצביע על יעילות דומה של הפסיכואנליזה ביחס למודלים אחרים. עם זאת, פסיכואנליזה לעולם לא תשתווה לטיפולים אחרים במונחים של עלות-תועלת. במונחים מגדריים, Target מציעה כי העובדה שניתן לראות בפסיכואנליזה הנשית מודל "קטן וחלש" יותר ביחס למודלים מהירים ו"גבריים" יותר אין משמעה כי היא נופלת מהם באיכותה. לשני המינים יש במשותף אך יש ביניהם הבדלים וכל אחד מהם יכול להציע דברים שלאחר אין.
Psychoanalytic psychotherapy now: Where do we fit in? Target, Mary. Psychoanalytic Psychotherapy, Vol 24(1), Mar 2010, 14-21.
