מחשבות על חדר משחקים: סקירת מאמרה של בטי ג'וזף

הקדמה

מאמרה של בטי ג'וזף משנת 1998, "מחשבות על חדר משחקים" (Thinking about a playroom), עוסק בחשיבת העומק אשר עומדת מאחורי הבניית סטינג של חדר המשחקים בטיפול בילדים. ניתן לומר כי שיקולים הנוגעים לסטינג באנליזות ופסיכותרפיות של ילדים אינם שונים באופן מהותי מאלו הנוגעים לסטינג הטיפול במבוגרים, אך אף על פי שהנחה זו נכונה ביסודה, בפועל, העבודה האנליטית עם ילדים מושתתת בחלקה הגדול על פעולות ולא על מילים. לכן, היא מצריכה שינוים טכניים אשר לדעתה של ג'וזף נוטים להיות בעלי משמעות רבה במיוחד. 

בנוסף, ג'וזף מציינת כי קלינאים רבים המטפלים בילדים במסגרת של פסיכותרפיה פסיכואנליטית, עובדים בקליניקות אשר רחוקות מלהיות אידיאליות. היא מאמינה כי חשיבה על הדברים שהיינו רוצים לקבל מהחדר בו אנו מטפלים, תסייע לנו, אנשי הטיפול, לחשוב מחדש על מטרותינו בטיפול בילדים. בתוך כך, ג'וזף מזכירה כי חדר המשחקים הוא חלק מרכזי בסטינג שהוא פיזי ואנושי בו זמנית, כך שההגדרה של הסטינג כוללת בתוכה אלמנטים מוחשיים ובין-אישיים גם יחד.

טיפול בילדים על פי מלאני קליין 

ג'וזף מתחילה מהצגת העקרונות הבסיסיים אותם הציעה מלאני קליין לפסיכואנליזה של ילדים, כדי להדגים כיצד אלו עיצבו את חשיבתנו על חדר המשחקים והסטינג. לפי קליין, עקרונות הפסיכואנליזה זהים לכל גיל, אך את הטכניקה הטיפולית עצמה ואת התערבויות המטפל יש להתאים כאשר עובדים עם גילאים צעירים. כך, ניתן לתאר את המטרה בכל פסיכותרפיה, בכל גיל שהוא, כיצירת סביבה פיזית ופסיכולוגית אשר תאפשר למטופל להביא את עצמו באפן מלא - תקוות, פחדים, דחפים, חרדות וכדומה - לחדר הטיפולים. מטרה זו משפיעה על האופן בו אנו חושבים על הפונקציות שחדר הטיפולים צריך למלא, ומפתחת את הבנתנו של תחום הטיפול במשחק בכללותו. עם מטופלים ילדים, במיוחד הצעירים שבהם, כאשר אנו דנים בסביבה פיזית ופסיכולוגית אשר תאפשר למטופל ביטוי מלא, חשוב לזכור כי איננו מצפים לביטוי מילולי בהכרח, אלא לביטוי בפעולה, ועל חדר הטיפולים להיות מותאם לתפיסה זו.

למשל, אם החדר קטן יחסית, ילד קלסטרופובי עלול לחוות פאניקה ואילו ילד גבולי וחרד עלול שלא לקבל את המרחב הדרוש לצורך ויסות המרחק הדרוש לו מן המטפל. כדוגמה לכך, ג'וזף מתארת את אחד ממטופליה "המופרעים יותר", אשר החל לצייר הרי געש על אחד מקירות החדר באחת הפגישות. בפגישה של יום המחרת, כאשר שאריות ציורו עדיין נותרו, הוא הפך מפוחד מאוד וניסה לחפש מקלט רחוק ככל האפשר מן ההרים שצייר. כך, המטופל היה צריך הן את הקיר שהפך לקנבס הציור, והן את המרחק ממנו כדי להסתתר מפני מה שצייר.

חדר המשחקים אף צריך לאפשר לילד לבטא את האגרסיביות או ההרסנות שבו, ולכן יש יתרון משמעותי בהקצאת חדר טיפולים נפרד לטיפול בילדים. כאשר החדר משמש גם למטרות אחרות, כמו למשל הדרכת הורים או טיפול במבוגרים, המטפל צריך לשמור על החדר ולהגיב במהירות יחסית לגילויי תוקפנות של הילד, לעיתים עוד לפני שיש לו אפשרות לחשוב על משמעות הגילוי התוקפני או הדרך הנכונה להגיב אליו מבחינה טיפולית. כלומר, חשוב שחדר המשחקים יאפשר למטפל להיות חופשי מדאגה למצבו, וכך להתפנות לילד ולביטויי התוקפנות שלו באופן מלא.