כשמדעי המוח נכנסים לחדר הטיפולים: יישומים קליניים של נוירופסיכואנליזה

צוות בטיפולנט

כתב עת מקצועי לפסיכותרפיה - גיליון 22/18

האיד המודע: על דחפים, רגשות ומודעות | על זיכרון, הדחקה והגנות אחרות |
טקסונומיה של דחפים, אינסטינקטים ורגשות | נוירופסיכואנליזה - יישומים קליניים

נוירופסיכואנליזה הינה תחום מחקר חדשני, שעורך דיאלוג בין שפות שונות מתוך שאיפה להעמיק את הידע לגבי קשרי מוח-גוף-נפש, ובכך להעשיר את ההבנה אודות הקיום האנושי. כיצד תיאוריות וממצאי מחקר מתחום זה יכולים לסייע לקלינאים לתת טיפול מיטבי למטופליהם? בגיליון זה, שיוקדש להבהרת התשתית המחקרית של הנוירופסיכואנליזה ויישומיה בקליניקה, נביא בפניכם סקירה של סדרת ההרצאות, שניתנה בסדנה "נוירפסיכואנליזה בקליניקה"' בישראל במרץ האחרון' על ידי פרופ' מרק סולמס. תודה מיוחדת לד"ר הדס מור-אופק, שסיקרה עבורנו את הסדנה, והנגישה, לציבור המטפלים בארץ, את הרעיונות החשובים והמהפכניים של מי שמוביל את תחום הנוירופסיכואנליזה בעולם.

האם האיד מודע או לא-מודע? בהרצאתו הראשונה - האיד המודע: על דחפים, רגשות ומודעות - פרופ' סולמס מניח את היסודות לטענתו כי האיד הוא מודע, ואילו האגו הוא לא מודע, וזאת בניגוד לטענה הקלאסית של פרויד. אפשר ללמוד מהסקירה על הבסיס האפקטיבי למודעות, על ייצוג הגוף במוח, ועל תפקיד הדחף ככלי איתות למוח במצבים של יציבה מהומואסטזיס. מעניין!

פרויד ראה בהעלאת החומר המודחק למודעות פעולה הנחוצה ליצירת שינוי, אך האם היא כלל אפשרית? בהרצאתו השנייה - על זיכרון, הדחקה והגנות אחרות - פרופ' סולמס מתייחס לתהליך הדחקה כתהליך אוטומטי של העברת תכנים קונפלקטואלים, שלא ייתכן להם פתרון ממשי, מזיכרון העבודה לזיכרון ארוך טווח, ושולל את האפשרות להופכם למודעים. הסקירה מאפשרת להעמיק בתהליכי הזיכרון וההדחקה בראי ההשקפה הנוירופסיכואנליטית.

מהי הקשת החוויתית-רגשית שלנו, וכיצד הבנה בנושא יכולה לסייע לנו ליצור מודל עבודה אינטגרטיבי? בהרצאתו השלישית - טקסונומיה של דחפים, אינסטינקטים ורגשות - פרופ' סולמס משרטט את קשת האיכויות החווייתיות, תוך שהוא מקשר אותן למגוון המסלולים הרגשיים במוח ולרמות מודעות שונות. מסקירה זו עולה ההבנה בדבר הפוטנציאליות התרפויטית הטמונה בנוירופסיכואנליזה.

כיצד ניתן להיעזר בממצאים המחקריים מתחום הנוירופסיכואנליזה בתוך העבודה הטיפולית? בהרצאתו הרביעית - נוירופסיכואנליזה: יישומים קליניים - פרופ' סולמס מתמקד בתרומה של תיאוריית האיד המודע לעבודה הקלינית, תוך שהוא מציע מודל עבודה, שנענה לארבעה שלבים מובחנים. בסקירה זו אפשר ללמוד רבות על ייחודו של המודל האינטגרטיבי שמציע סולמס, ועל הערך של מחקר בקליניקה.

בהזדמנות זו אנו נרגשים להודיע כי פרופ' אוליבר טרנבול מגיע לישראל, וישתתף בכנס - על טבעו של ה-MIND: השלכות מחקריות וקליניות - ב-17.6.18 במכללה האקדמית ת"א-יפו, ביוזמת הפורום הישראלי לנוירופסיכואנליזה, מכון מפרשים והפ"י.