צוות בטיפולנט
בשנת 2012 אמורה לצאת לאור המהדורה החמישית של ה-DSM, ושינויים בקריטריונים לאבחון הפרעות האכילה עומדים על סדר היום: אנשי מקצוע אשר עובדים בפרקטיקה הקלינית עם אוכלוסיה הסובלת מהפרעות אכילה העלו על פני השטח את הצורך בהגמשת הקריטריונים לאבחון ובהתייחסות לסימפטומים נוספים. כמו כן, נמצא כי למעלה מ-60% מהסובלים מהפרעת אכילה מקבלים את האבחנה "Eating Disorder Not Otherwise Specified", ומצב זה מעורר את הצורך בבחינת התאמת ההגדרות הדיאגנוסטיות למציאות בשטח. בין השאר ייבחנו האפשרויות לאבחון אנורקסיה גם ללא הפסקת המחזור ולהתייחסות לאבחון ילדים עם הפרעות אכילה ולהתקפי זלילה (Binge).
באופן טבעי, התפתחויות הנוגעות להפרעות אכילה רוולנטיות לא רק לתחום הדיאגנוסטי אלא גם לתחום הקליני. נתונים מן השנים האחרונות מצביעים על כך שאחד מכל חמישה אנשים הסובלים מאנורקסיה ימות מבעיות בריאותיות הנובעות ממנה, וכי הסיכון להתאבדות גבוה פי 56 בקרב הסובלים מאנורקסיה ביחס לכלל האוכלוסיה. נתונים מדאיגים אלו מדגישים את חשיבות פיתוחם של כלים לטיפול ומניעת הפרעות אכילה.
בימים אלו נערך בארצות הברית מחקר אשר מתמקד בפיתוח התערבות טיפולית אינטרנטית לסובלים מהפרעות אכילה אשר אינם מסוגלים להגיע לטיפול. הטיפול מבוסס על מפגשי "און ליין" שבועיים בהן נרכשות מיומנויות קוגניטיביות התנהגותיות לשליטה בדפוסי האכילה הלקויים. מודל טיפולי חדשני נוסף הוא מודל לטיפול זוגי בו רוכשים בני הזוג מיומנויות להתמודדות עם הפרעת האכילה והאופן בו היא משפיעה על חייהם כפרטים וכזוג. כמו כן, הולכת ומתפתחת התערבות טיפולית המתמקד בקשייהם הייחודיים של נשים מבוגרות הסובלות מהפרעות אכילה ומתמודדות עם נושאים כאשמה ובושה על "הפרעת גיל העשרה" שלהן.
שכיחותן הגבוהה של הפרעות האכילה בחברה המערבית הביאה גם להגברת הצורך בבניית תוכניות מניעה. תוכניות התערבות קבוצתיות המבוססות על תיאוריות הדיסוננס הקוגניטיבי הוכחו כיעילות: תוכניות אלו כללו התבוננות ביקורתית בסטנדרט הרזון כאידיאל היפוי הנשי ותרגול התנהגותי, מילולי ובכתב. במחקר מבוקר נמצא כי השתתפות בתוכניות הביאה לעלייה בדימוי הגוף, הפחתת הרצון לרזון וירידה באחוז הפרעות האכילה ביחס לקבוצת ביקורת אשר לא השתתפה בתוכנית המניעה. ממצאים חיוביים הושגו גם בתוכנית התערבות אינטרנטית אשר התמקדה בקידום הבריאות ומניעת הפרעות אכילה.
DeAngelis, T. (2009). Revamping our definitions of eating disorders. Monitor on Psychology, 40(4), 44.
Novotney, A. (2009). Dangerous distraction. Monitor on Psychology, 40(2), 32-36.
