צוות בטיפולנט
אחד התיאורטיקנים הראשונים אשר הכירו בזקנה כשלב התפתחותי היה אריקסון. אריקסון ראה בזקנה שלב משמעותי בחיי האדם, אשר בדומה לשלבים מוקדמים יותר בחייו דורש התמודדות אשר עשויה להביא לצמיחה רגשית וסיפוק, או לתקיעות, קיפאון ויאוש. לדבריו של אריקסון, צמיחה רגשית ואחידות של האגו בזקנה מושגות באמצעות היבטים כתפיסה חיובית של הישגי החיים ועריכת אינטגרציה בין הטוב והרע שהושגו לאורך השנים.
כיום, עשרות שנים לאחר שפרסם אריקסון את התיאוריה ההתפתחותית שלו, עוסקים מחקרים ומטפלים רבים בהבנת וקידום הבריאות הנפשית בהזדקנות.
ההגדרה המקובלת לבריאות נפשית בזקנה היא "היכולת להתמודד עם המציאות המשתנה", אשר מתבססת על היבטים כקבלה עצמית וקבלת העבר, קיום קשר אינטימי משמעותי, תחושת אוטונומיות ותחושת משמעות והתפתחות אישית.
ד"ר ליאורה בר-טור, פסיכולוגית קלינית מומחית ממנהלי מכון צמתים ליעוץ לאוכלוסיה המבוגרת ולמשפחה הרב דורית, עוסקת לאורך שנים רבות בטיפול באוכלוסיה המבוגרת.
ספרה החדש, "החיים במחשבה שניה- שיחות עם נפתלי" מתבסס על סדרת שיחות שניהלה עם נפתלי בן ה-85 בנושאים רלוונטיים לתקופת הזקנה כזוגיות, בריאות, יחסים משפחתיים. ייחודיותו של נפתלי היא בכך שהוא מייצג את הדור החדש של הזקנים בני ה-80 ומעלה: זקנים אשר ממשיכים לעבוד ולפעול במלוא המרץ, לקחת אחריות מלאה על חייהם, על בריאותם ועל מערכת היחסים שלהם עם בני משפחתם ובעיקר- יודעים לנהל בתבונה את זקנתם.
לפרק המבוא לחץ כאן
