פרופ׳ מולי להד פתח את דבריו בהצגת תופעת הדיסוציאציה, שמטרתה להגן על האדם בזמן אירועים מסוכנים ומאיימים, אך בטווח הארוך גם מקשה על התמודדות עם האירוע ועל העיבוד הרגשי שלו. בהמשך לכך, פרופ׳ להד הציג עדויות לכך שהיכולת להשתמש בדמיון ולעבור למרחב פנטסטי בעת אירוע טראומטי (בניגוד לדיסוציאציה ללא שימוש בדמיון) היא אדפטיבית, ומאפשרת להתגונן מפני הטראומה. לאורך ההרצאה, פרופ' להד דן במשמעויות של עדויות אלו לטיפול בטראומה באמצעות דמיון.
