שילוב טכניקות לויסות נפשי-גופני בפסיכותרפיה

פסיכותרפיה מודרנית, ששורשיה נעוצים בפסיכואנליזה, הוגדרה באופן קלאסי כ"ריפוי בדיבור". עם זאת, כיום, על רקע ממצאי מחקרים, פריחה של תיאוריות התפתחותיות וגישות התייחסותיות, כמו גם כניסה של חשיבה ופרקטיקה מן המזרח אל תוך התרבות, ברור כי לא רק ההמשגה תורמת להליך התרפויטי, אלא גם איכות הקשר הטיפולי, הברית הטיפולית שנרקמת, ותהליכי ויסות נפשי-גופני, שמתרחשים בפגישה באופן ספונטני (למשל דרך הנוכחות הטיפולית) או באופן יזום דרך שילוב טכניקות פסיכו-פיזיולוגיות בפסיכותרפיה. בגיליון זה נביא בפניכם לקט מאמרים, שדרכם ניתן ללמוד על טכניקות יישומיות לויסות גופני-נפשי.

כיצד תרגולי חמלה מסייעים בפסיכותרפיה? ואיך ניתן לטפח חמלה באמצעות אימון מטרים של שינויים בקצב הלב? במאמרו המעניין - לב העניין: חמלה וביופידבק של קצב לב - מתאר יוסי אנרייך את הערך של חמלה בפסיכותרפיה, ומרחיב אודות האפשרות להגבירה באמצעות אימון בשינויי קצב לב ושימוש בביופידבק.

ונעבור מהלב אל המעטפת - העור, ונשאל כיצד שימוש במדידת טמפרטורה על גבי העור יכול להועיל בפסיכותרפיה? במאמרם - שימוש בטמפרטורת העור ככלי בטיפול פסיכולוגי - דרור גרוניך ואסף גיטלר מרחיבים על האינדיקציות הפיזיולוגיות והנפשיות של טמפרטורת עור, ונותנים מידע רב על ויסות עצמי באמצעות אימון טמפרטורה ובשילוב טכניקות טיפוליות נוספות (כמו: CBT, ביופידבק, נשימה, מדיטציה ועוד).

ממחקרים שונים בתחום הקוגניציה נטועת הגוף (Embodied Cognition) עולה כי מאפייני הסביבה הטיפולית עשויים לתרום לויסות הרגשי והגופני של המטופל. במאמרן היישומי - בנתיב המים: טיפול רגשי במים בסוף החיים - אוסי שטיין, יעל אונגר-ארנוב ומתן לב מסבירות כיצד "האיכות המימית" והטמפרטורה החמימה של "קליניקת המים" מסייעות לויסות עוררות פיזיולוגית, הפחתת כאב ושינוי במצב התודעה (Water State of mind). הכותבות מדגימות כל זאת באמצעות טיפול במים בילד שחלה בסרטן עצמות, וכדרך לסייע לו ולמשפחתו להתמודד עם מותו הקרב. נוגע ללב ומעורר עניין!

ולסיום, נהדהד את השאלה - מה הקשר בין נזירים מדרום צרפת וטכניקות לויסות נפשי-גופני? תוכלו לקרוא על כך יותר ברשימה של עדי כהן - כמו הר על גדות אגם צלול: מחשבות על נוכחות טיפולית. הרשימה נכתבה בעקבות יום למידה ותרגול בבית חולים מאיר עם נזירים מפאלם וילאג' בשיתוף פעולה עם 'מרפאה פסיכולוגית', והיא עוסקת בחיבור בין פיתוח מיומנות לתשומת לב לחוויה ב'כאן ועכשיו' ונוכחות טיפולית.