אילנה דיאמנט
המאמר הנוכחי מבקש לסקור בקצרה את הספר "EMDR - הפסיכותרפיה של המאה ה-21: תיאוריה, יישום, סיפורי טיפול" בעריכת ד"ר אודי אורן ודורית סגל, מסדרת פסיכה של הוצאת מודן, בצירוף פרק לקריאה מן הספר. ספר זה הוא פרי עמלם של 24 חברות וחברי עמותת EMDR ישראל, אשר איגדו יחדיו עבודה רבת שנים בגישת EMDR בישראל. הספר מביא את הידע הקליני שהצטבר בקרב חברי העמותה, לצד סיפורם של אנשים אשר זכו לחוות את השפעותיה המיטיבות של תרפיית EMDR על איכות חייהם. הספר פונה לאנשי מקצוע בישראל ולקהל הרחב, אשר מעוניינים להרחיב את מומחיותם ואת הבנתם הקלינית על תרפיית EMDR. שיטת טיפול זו נחקרה והוכחה כיעילה טיפולית בטווח רחב של גילאים ובמנעד רחב של מצבים נפשיים הכוללים טראומה, חרדה, פוביות ומשברי חיים. תרפיית EMDR מקנה למטופל גישה לאירועים שהתרחשו בעברו ונחקקו בו באופן המוביל לדפוסים בלתי אדפטיביים של התנהגות, כך שמתאפשר עיבודם באופן אינטגרטיבי.
תרפיית Eye Movement Desensitization and Reprocessing, או הקהיה שיטתית באמצעות תנועות עיניים, היא שיטת טיפולית חדשנית ורבת עצמה אשר פותחה בסוף שנות ה-80 ע"י ד"ר פרנסין שפירו. הטכניקה שימשה במקור לטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית אך במהלך השנים עברה תהליכי שינוי דרמטיים שהובילו להפיכתה לכלי טיפול רב עוצמה במגוון רחב של אתגרים נפשיים ופתולוגיות. מטכניקה פשוטה ונטולת תיאוריה, ה-EMDR הפכה לגישה טיפולית מלאה, מבוססת מחקר (Evidence Based) ובעלת תיאוריה מגובשת. התפתחות מחקרית-תיאורטית זו תרמה לכך שתרפיית EMDR נכללת כיום כמעט בכל ההנחיות הטיפוליות של ארגוני בריאות הנפש המובילים בעולם לטיפול בהפרעות פוסט-טראומטיות (PTSD) ובהפרעות הנובעות ממצבי לחץ (Stress Induced). היא נלמדת ברחבי העולם כאשר עשרות אלפי מטפלים עברו את ההכשרה בשיטה ומשתמשים בה בטיפוליהם באופן יום-יומי. דומה כי תרפיית EMDR מהווה פריצת דרך בתחום הפסיכותרפיה ובמידה רבה היא מהווה את "הפסיכותרפיה האינטגרטיבית של המאה ה־21".
בבסיס התיאורטי של השיטה עומד מודל ה-Adaptive Information Processing או בקצרה AIP. מודל זה מניח שבבסיס פסיכופתולוגיות והפרעות נפשיות, עומדים זיכרונות שלא עברו עיבוד מלא וממשיכים להשפיע באופן שלילי על תפקודים שונים של האדם בהווה. לפיכך, מטרת הטיפול היא לעבד את הזיכרונות שלא עובדו כהלכה, כך שיהפכו מזכרונות המהווים מקור לסבל רגשי, קוגנטיבי וגופני, לזכרונות מעובדים-אדפטיביים, המהווים משאב ומאפשרים לאדם לתפקד היטב ולהתפתח. עיבוד הזיכרונות ב-EMDR מתבצע תוך שימוש בגירוי דו־צידי (Bilateral Stimulation) של תנועות עיניים או כל גירוי אחר המערב את שתי האונות של המוח, כגון צלילים ומגע. מחקרים רבים בדקו את ההשפעות הפסיכו־פיזיולוגיות והנוירולוגיות של הגירוי הדו־צידי, ובמיוחד את תנועות העיניים, ומצאו כי לתנועות העיניים ישנה השפעה חיובית על הזיכרון (יכולת שליפה מהזיכרון, דיוק, גמישות קוגניטיבית, קשב והגברת היכולת לחשיבה מטה־קוגניטיבית) וכן כי הגירוי הדו-צידי מפחית את חיות הדימויים של זיכרונות מציקים ואת האמוציונליות שלהם תוך שהוא יוצר אפקט של תגובת הרפיה פסיכו־פיזיולוגית התורמת לתהליך העיבוד של זיכרונות טראומטיים.
מחקרים רבים התמודדו עם השאלה כיצד עובדת תרפיית EMDR ומהו המנגנון בעזרתו היא משפיעה על מוחו של המטופל. הוצעו מספר הסברים שקיבלו תמיכה מחקרית בינהם כי במהלך עבודת ה־EMDR מופעלים במוח מרכזים ותהליכים הדומים לאלו המופעלים בזמן שנת REM; כי השינויים המתרחשים בזיכרון בעבודת EMDR קשורים לתגובת האוריינטציה (Orienting Response); כי המנגנון קשור למעורבות תהליכית של זיכרון העבודה (Working Memory) ועוד. כיוון שנמצא גיבוי מחקרי לתיאוריות השונות המוזכרות לעיל, סביר להניח כי הן מסבירות חלקים שונים וחלקיים של השפעות תרפיית ה־EMDR על תפקודי המוח. כיום, מקובל להעריך כי נדרשת פריצת דרך נוספת בתחום חקר המוח בכדי שניתן יהיה להגיע להסבר אינטגרטיבי של המנגנון בו פועלת השיטה אשר יכלול את הזוויות השונות שנחקרו עד כה.
לארץ הגיעה תרפיית EMDR לפני למעלה מ-20 שנים ומאז היא מהווה עובדה קיימת בשדה הפסיכותרפיה בישראל ונמצאת כמעט בכל מקום בו מתבצעים טיפולים פסיכולוגיים. בין אלו ניתן למנות את משרד הבריאות, צה"ל, משטרת ישראל, משרד החינוך, מוסדות טיפוליים, גורמי טיפול פרטיים וקהילת הפסיכותרפיה כולה. במהלך השנים האחרונות, הצטבר בישראל ידע קליני רב אודות השימוש בשיטה וספר זה, אשר נכתב ביוזמת חברי עמותת EMDR בישראל מגלם בתוכו אוצר עצום של ידע ועבודה מקצועית. בתוך כך, נמצאים בספר גם תיאורי מקרה המביאים את סיפוריהם של אנשים שנעזרו בתרפיית EMDR.
הספר מכיל הסבר תיאורתי על השיטה ועל המודל שבבסיסה, והוא מכיל 18 פרקים בנושאי טיפול שונים ומאתגרים הערוכים בארבעה אשכולות: (1) התערבויות EMDR במצבי חירום אזרחיים וצבאיים; (2) עבודת EMDR עם ילדים, נוער ומשפחות; (3) יישומים קליניים בחיי היומיום במגוון רחב של תחומי טיפול, במצבים רפואיים ושיקומיים בתחום הפרעות הנפש והגוף; (4) שילוב גישת EMDR בטיפול בנפגעות ובנפגעי תקיפה מינית. מתוך האשכול האחרון בחרנו להביא בפניכם את הפרק ״שימוש ב־EMDR לעיבוד טראומה של אונס בקרב נערות״ אשר כתבה גברת יעלה לבבי ובמסגרתו היא דנה בטיפול בנערות שעברו טראומת אונס חד־פעמית. הפרק מתייחס לשכיחות הרבה של טראומת האונס בקבוצת גיל זו ולהשלכותיה, מדגיש את ההתאמה המיוחדת של השימוש בפרוטוקול EMDR לעבודה עם מתבגרים שחוו אירוע טראומטי, ואת חשיבות ההתערבות המוקדמת למניעת התפתחות הפרעת דחק פוסט־טראומטית בהמשך. בפרק מופיע תיאור מקרה המדגים את השימוש ב־EMDR ככלי התערבות רב עוצמה בטיפול בנערה שעברה תקיפה מינית וסבלה מסימפטומים פוסט־טראומטיים קשים.
פסיכולוגית קלינית, פסיכולוגית חינוכית בכירה ומטפלת מוסמכת ומדריכה ב-EMDR. שותפה לצוות עריכת הספר "EMDR הפסיכותרפיה של המאה ה-21" ועורכת מידעון העמותה. עבדה שנים רבות בשפ"ח ובמרפאה לבריאות הנפש באילת וכיום בקליניקה פרטית בהרצליה.
ד"ר אודי אורן, פסיכולוג קליני ופסיכולוג רפואי, EMDR Institute & Europe Senior Trainer,יו"ר עמותת EMDR ישראל. נשיא לשעבר EMDR Europe Association, חבר בצוות המוביל של The Future of EMDR Project, מנהל שותף של המרכז הישראלי ל־EMDR, מנהל iMotion Wellness Solutions.
דורית סגל, פסיכותרפיסטית, עובדת סוציאלית וקרימינולוגית מחקרית־יישומית. מטפלת ומדריכה מוסמכת ב־EMDR. מנחת קבוצות תמיכה במרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, חיפה והצפון. חברת ועד עמותת EMDR ישראל, עורכת מידעון העמותה, בעלת קליניקה פרטית.
