צוות בטיפולנט
כתב עת מקצועי לפסיכותרפיה - גיליון 5/20
הכתיבה הפסיכואנליטית עוסקת רבות בסיפור של אדיפוס ומשפחתו, אך דומה כי מעטים מכירים את אילן היוחסין המלא של המשפחה. לאחר שאדיפוס הורג את אביו ונושא לאישה את אמו, השניים הביאו לעולם ארבעה ילדים שהם למעשה אחיו ואחיותיו למחצה של אדיפוס. נראה כי גם באמצעות המשך השתלשלות קורותיה של המשפחה הטרגית, ניתן היה לפתח מיתוסים שירחיבו את ההבנה הטיפולית לגבי יחסי אחאות. בעוד אטאוקלס ופוליניקס, בניו ואחיו של אדיפוס, הורגים זה את זה במלחמת אחים, אנטיגונה ואיסמנה, בנותיו ואחיותיו של אדיפוס, בוחנות לאורך חייהן את נאמנותן למשפחה, לחוק ואחת לשנייה. רבים ציינו את היעדרם של מיתוסים אחאיים בכתיבה הפסיכואנליטית המוקדמת, אך כיום נראה כי העולם הטיפולי עסוק ביחסים אלו ורואה בהם מרכיב משמעותי בחיי הנפש. בגיליון הנוכחי אנו מביאים לכם מאמרים והרצאות מרתקות מיום העיון "אחאים לאורך החיים", אותו קיימה העמותה הישראלית לבריאות הנפש של התינוק במכללה האקדמית ת"א-יפו.
נפתח עם הרצאתה של ד"ר עירית קושלביץ, "הילכו שניים יחדיו?": מחשבות על תאומוּת. במסגרת דבריה, תיארה ד"ר קושלביץ את האתגר ההורי המשמעותי שבגידול ילדים בעלי צרכים התפתחותיים דומים אך בעלי צרכים אישיותיים שונים. כחלק מדיון מעמיק בתהליכי ספרציה-אינדבידואציה אצל תאומים, טענה ד"ר קושלביץ כי במערכות אלו נוצרת לכל תאום זהות כפולה, זו הפרטית וזו של הצמד.
נמשיך עם נושא מרתק, כואב וחשוב אותו הציגה גלית פרל בהרצאתה אודות הפרדת אחים בהשמה חוץ ביתית. מתוך ניסיונה כפסיכולוגית ראשית במרכז חירום לילדים שהוצאו מבתיהם, הציגה פרל את מורכבותה של סוגיית ההפרדה בין אחים ותיארה את המדדים ההתפתחותיים אשר מכוונים את מקבלי ההחלטה הבלתי אפשרית במעמד זה.
"מי בא אחרי?" מאת ד"ר ריבה אלטמן הוא מאמר מצוין נוסף אשר דן במשמעותה של מערכת היחסים האחאית וביחסי העברה האחאיים אשר נוצרים בטיפול. במסגרת מאמר מקיף זה, ממשיגה ד"ר אלטמן שתי תצורות של העברה אחאית, אנכית ואופקית, מתארת את התעצבותן בקשר הטיפולי ומדגימה רעיונות אלו באמצעות תיאור מקרה של טיפול במתבגר.
נמשיך עם הרצאה אודות הקשר בין תאומים לאורך הילדות אותה נתנה הילה סגל. סגל, חוקרת ואם לתאומים בעצמה, הציגה ממצאים מתוך מחקר התאומים הישראלי אשר מתקיים במעבדתו של פרופ' אריאל כנפו. היא דנה בממדי הקשר השונים שבתאומות והתייחסה להשפעותיהם של תורשה, טמפרמנט, מגדר והורות על קשר זה.
נסיים עם הרצאתה הנהדרת של חיותה קפלן אשר הציעה מבט התפתחותי ורגשי על יחסי אח ואחות. קפלן תיארה את האחאות כחוויה רגשית בעלת השפעה ממושכת ולא מודעת, אשר מופנמת באדם ומופעלת אצלו באופן תדיר ביחסים אינטימיים. היא הדגישה את מקומם של הבדלי המגדר ביחסי אח ואחות ואת תרומתם למיניות הבוגרת, ובהמשך אף התייחסה לתופעות כמו גילוי עריות וניצול מיני.
