בהרצאתו, הציג רענן קולקה תחנות יסוד מרכזיות בהתפתחותה של פסיכולוגיית העצמי, תוך תיאור תרומתה הייחודית של האסכולה הישראלית לאורך השנים. בתוך כך, הוא התייחס לנקודות ציון שונות, כגון הצגת המודל הדו קוטבי, מתן מקום לתפיסה קוונטית, הדגשת המצב ההתמרתי ועוד. במסגרת דבריו, ביקש קולקה לדון בפסיכולוגיית העצמי לא כאסכולה פסיכואנליטית בלבד, אלא גם כ"זולתעצמי" עבור התרבות והחברה.
