תניה אורן צ׳פמן תיארה את ההתמודדות של מטפלים עם רה-ויקטימיזציה, במפגש חוזר עם מטופלים שכבר נפגעו בעבר, והתייחסה לאופן בו ההתמודדות הזו מתגלמת בהעברה והעברה נגדית. אורן צ׳פמן התמקדה בתופעת הדיסוציאציה להבנת מעגל הרה-ויקטימיזציה, וטענה כי האופן בו חלקים דיסוציאטיבים מופעלים בפגיעות חוזרות, והאופן בו חלקים אלו צפים בטיפול היא משמעותית להבנה של התופעה. בפרט, התייחסה לתמה חוזרת של אשמה והאשמה.
