בהרצאתה, ביקשה גל גפן לדון בטראומה רפואית ובהשפעותיה על התפתחות הילד. גפן טענה כי טראומה רפואית, בין אם מדובר בסינדרום התפתחותי, מחלה או פגיעה נרכשת, פוגמת בהתפתחות הטבעית של הילד וגורמת לשיבוש במענה לצרכים הרגשיים הבסיסיים שלו, כמו תחושת הבטחון, האוטונומיה, היכולת להבעה חופשית של צרכים, ספונטניות ומשחק. על מנת להתמודד עם אתגרים אלו, הציגה גפן כלים להתערבות בשיטת סכמה-תרפיה.
