במסגרת הרצאתה, ביקשה איילת מאיר להביא את קולן של תרבויות מבוססות אדמה אשר מבינות את מעגל החיים והמוות מתוך התבוננות בתהליכים שמתרחשים בטבע, המהווים בתורם פרדיגמה לתהליכים שמתרחשים בנפש האדם. לדברי מאיר, תרבויות אלו ממקמות את האבל הפרטי בהקשר קהילתי נרחב ומאפשרות לאובדן להיות התמודדות קהילתית. מאפיינים אלו להתמודדות עם אבל נמצאים לטענתה בחברות מסורתיות רבות וניתן לגלות אותם כאשר מביטים מעבר לנרטיב הורבלי. מאיר הציעה כי באמצעות התבוננות על גישות אלו, ניתן להרחיב את דרכי ההתמודדות עם אבל אשר מקובלות בתרבות המערבית.
