הרצאתה של פרופ׳ כרמית כץ עסקה בתמונת המצב הנפשית של ילדים ונוער בישראל בעקבות השבעה באוקטובר. במסגרת דבריה פרופ׳ כץ התייחסה למרכיבים קרדינליים להבנת חווית הילדים אשר היו בקו ראשון לאירועי המלחמה והטרור המהדהדים טראומה קולקטיבית, עקירה, טראומת בגידה, אובדן ושכול טראומטי וטראומה מתמשכת. מעבר לכך, פרופ׳ כץ הציגה את השלכות המלחמה על כלל ילדי ישראל, וכן ההשפעה על ילדים בקבוצות סיכון. פרופ׳ כץ סיימה את הרצאתה בהתייחסות אל משאבי חוסן קהילתיים.
