במסגרת הפאנל, דן ד״ר עידו לוריא בטיפול הרפואי והנפשי בחסרי מעמד בישראל כמקרה בוחן בהקשר של המאבק למען הדמוקרטיה. עומר אלעד דן במאבק הקהילה הטרנסית כמיעוט מודר ומותקף, ותיאר את ההתמקמות המורכבת של הקהילה במחאה הנוכחית. דפנה שר תיארה את חשיבות הקמת הארגון ״אין בריאות נפש בלי דמוקרטיה״, ודנה באקטיביזם כעמדה טיפולית ופוליטית. ציפי שפירא תיארה את העמדה המורכבת שלה כמטפלת דתייה ומאמינה, ודנה בהקמת ארגון דתי-ציוני-דמוקרטי. ענבל חרמוני תיארה את תפקידה כיו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים בישראל, ודנה בצורך להפריד בין תפקידו החברתי-פוליטי של האיגוד, לבין אחריותו להוות מסגרת המגנה על זכויות כל המאוגדים בו.
