בהרצאתה התייחסה רות גולן לשאלה הידועה אשר הציג זיגמונד פרויד באחד ממאמריו האחרונים – "מה רוצה האישה?". שאלה זו, טענה גולן, מדגישה את החידתיות שחש באשר למהות האישה ורצונותיה, כאשר עבור רבים זו נותרה על כנה גם לאחר תקופתו של פרויד. גולן ביקשה להשתמש בשאלה זו כנקודת מוצא, והתבוננה בהרצאתה בכיווני ההתפתחות המגוונים של המיניות והזהות הנשית. בניסיון להתעמק בתשובות השונות לשאלה זו, עשתה גולן שימוש בניסיונה הקליני העשיר ובתובנות התיאורטיות של פרויד ולאקאן.
