בהרצאתה ביקשה ד"ר פלגי הקר לבחון את גלגולי המושגים העוסקים בהבדל המיני לאורך נקודות זמן שונות בהיסטוריה הפסיכואנליטית. מתוך מושגי המגדר והמין ביקשה לצאת ולדון בשאלת יצירת חוויית הזהות היציבה. ד"ר פלגי הקר ביקשה לטעון כי המשימה התיאורטית הזו קריטית במיוחד לפרקטיקה הפסיכואנליטית, כיוון שהיא מבנה את פריזמת ההקשבה הקלינית למטופלים. תוך שהיא מתארת את מורכבות התנועה בין קבוע לבין דינמי הדגישה ד"ר פלגי הקר את הסכנה הטמונה במישטור החשיבה: מהלא-מודע הפרטי, דרך הלא-מודע התרבותי וכלה בציות לתקינות פוליטית בתיאוריה ובפרקטיקה פסיכואנליטית וטיפולית.
