במסגרת הרצאתה, תיארה טובה זלץ טיפול ארוך שנים במטופלת שעברה גילוי עריות - קרוליין, והתמקדה בשאלה האם וכיצד נגלית הטראומה בחדר הטיפול, דרך החייאה וללא שפה, אם היא כה מציפה עד כי אינה עוברת סימבוליזציה והיא לא נגישה לשפה המילולית? זלץ הסבירה כי כאשר השפה מפורקת יש צורך בערוצי תקשורת אחרים כגון שפת גוף, enactment ובמקרי קיצון אף דמויות מפוצלות (הפרעה דיסוציאטיבית), על מנת לפענח, להתמודד ולשרוד את ה'יחד' הטיפולי המורכב המאפשר החייאה וטיפול בטראומה.
