פרופ׳ גיל זלצמן פתח את הרצאתו בהסבר על דיכאון בילדים, המופעים השונים שלו בקרב ילדים צעירים ובוגרים, ואובדנות כסימפטום של דיכאון. בהמשך, הציג מודל אינטראקציה בין גנים, סביבה ותזמון, אשר מנבא התפתחות דיכאון בילדים דרך 3 גורמי סיכון מרכזיים: (1) גורמי סיכון תורשתיים, (2) אירועי חיים מלחיצים, (3) תזמון האירוע בחיי הילד, כאשר תזמון מוקדם יותר מנבא סיכון גבוה יותר לדיכאון.
