דורון היימן הביא בהרצאתו תיאוריה מחקרית שמתייחסת לרשתות עצביות שפועלות סביב תפקודי קשב שונים. לפי תיאוריה זו תפקוד או חוסר תפקוד של רשתות אלו מתבטא אחרת בין ילדים שונים ולפיכך אנו עוברים מחשיבה לפיה יש או אין הפרעת קשב, לחשיבה שמאפיינת קשת של מופעים שנכנסים תחת המטריה של הפרעת קשב. בתוך כך ישנן שלוש רשתות מרכזיות אשר זוהו כקשורות בהפרעות קשב - קושי בקשב סלקטיבי (לכידת גירוי מטרה), אימפולסיביות וקשיים בויסות רגשות. מתוך תיאוריה זו יוצא היימן באמירה שבעת שמאבחנים ילד עם ADHD למעשה יש לשאוף לייצר עבורו ועבור הסביבה שלו מפת דרכים להתמודדות עם המצב. לכן יש לעצב באבחון פרופיל קשבי ייחודי לילד ולא רק לנסות לתת אבחנה של יש או אין הפרעת קשב.
