צילומים מהכנס ג'נדר בטרנס

בימינו אנו רואים את המגדר הופך למרחב מגוון הרבה יותר משהיה בעבר ואנו עדים לתמורות משמעותיות ביחסים בין המינים ובתפקידים המגדריים המסורתיים. במקביל לכך ובאופן שאינו לגמרי בלתי תלוי, בחלק מן המגזרים בחברה מתרחשת הקצנה של ההגדרות המסורתיות של מין ומגדר. השינויים הללו מאתגרים במידה רבה את התיאוריה והפרקטיקה הפסיכואנליטית, והם מחייבים אותנו כאנשי טיפול לשכלל את יכולות ההקשבה וההבנה שלנו. בחודש הקודם התקיים יום העיון "ג'נדר בטרנס" מטעם המרכז לבריאות הנפש באר יעקב, לרגל פתיחת המחלקה לטיפול יום פסיכואנליטי לנשים בביה"ח. בגיליון הנוכחי הבאנו את ההרצאות המרתקות מיום העיון, אשר נתנו ביטוי לחשיבה הפסיכואנליטית על מיניות כציר מרכזי להבנת הנפש, וניסו לאפשר שיח לגבי השינויים הדרמטיים המתרחשים בתקופתנו.

נפתח עם הרצאתה של ד"ר ענת פלגי הקר, "מין מגדר שכאלה: מחשבות פסיכואנליטיות על הקבוע והמשתנה". מתוך מושגי המגדר והמין בפסיכואנליזה, ביקשה ד"ר פלגי הקר לצאת ולדון בשאלת היצירה של חוויית זהות יציבה. תוך שהיא מתארת את מורכבות התנועה בין קבוע לבין דינמי, היא הדגישה את הסכנה הטמונה במישטור החשיבה הפרטית והתרבותית, בדומה לציות לתקינות פוליטית בתיאוריה ובפרקטיקה טיפולית.

נמשיך עם הרצאתה של נגה בדנס אודות מיניות גברית עכשווית. בדנס הציגה בהרצאתה סוג מסוים של גבריות אשר פגשה בקליניקה. היא תיארה מטופלים המבטאים פנטזיות מיניות אשר קשורות במשאלה להיות אישה או בבעלות על איכויות נשיות. היא הדגישה את החשיבות בהנכחתן של אלו בטיפול כהזדהות לגיטימית, על מנת לאפשר התמודדות עם חרדה הומוסקסואלית, חרדת סירוס ותהיות על זהות מינית.

הרצאה מצוינת נוספת היא "חצייה מגדרית כסזורה לעומת חצייה מגדרית כחתך", אשר נתנה ד"ר דנה אמיר. בהרצאתה ביקשה ד"ר אמיר לדון בדיכוטומיה המגדרית כאחת הדיכוטומיות הראשונות המופנמות בחשיבה, המהווה אב טיפוס לכל הדיכוטומיות שבאות אחריה. מתוך דיון ב"אורלנדו" מאת ורג'יניה וולף, עסקה ד"ר אמיר בתנאים בהם המגדר מיוצג כדיאלקטיקה מפרה אל מול תנאים בהם הוא הופך לדיכוטומיה של שני קצוות המוציאים זה את זה.

נסיים עם הרצאתו של עמנואל עמרמי אשר דן ביחס בין פסיכואנליזה עכשווית ובין מיניות עכשווית. עמרמי ביקש לדון בשאלה האם הפסיכואנליזה, אשר נכתבה בזמנים בהם המיניות הייתה בחסר, תוכל להתאים את עצמה לזמנים בהם המיניות נמצאת בפאזה של עודפות. כמו כן, ביקש עמרמי להתבונן על המיניות דרך שלושה פנים: הפן הפרוורטי, הפן הטראומתי והפן של מיניות כפנטזיה.