צוות בטיפולנט
בשנים האחרונות הולכים ומתרבים המבנים משפחתיים החדשים שאינם מבוססים על המבנה הקלאסי של אם, אב וילדים ביולוגיים אלא על הורות משותפת בין פרטנרים שאינם בני זוג, הורות חד הורית וכן הלאה. אחד המבנים החדשים אשר הולכים ונעשים נפוצים הוא מבנה המשפחה הגאה, בה זוג גברים הומוסקסואלים, זוג נשים לסביות, זוג בי סקסואלי, זוג שלפחות אחד מבין ההורים הינו טרנסג'נדר/ית וכן הלאה, מגדלים ילד מאומץ או ילד שהביאו לעולם באמצעות פונדקאות או תרומת זרע. השפעת ההורות החד מינית על הילדים מעסיקה קבוצות חברתיות ואקדמיות ובכתבה זו נביא את תקציר מאמרה של Patterson משנת 2009, אשר סקרה גוף מחקרים רחב העוסק בילדים לזוגות גאים, ובעיקרם זוגות חד מיניים.
אחת השאלות שהועלו סביב מסגרת המשפחה הגאה, נוגעת לאופן בו היא משפיעה על היבטים מרכזיים הקשורים להתפתות המגדרית. ההתפתחות המגדרית מתייחסת לזהות מגדרית (תפיסת עצמי כגבר/אישה), ההתנהגות מגדרית (אימוץ התנהגויות התואמות לנורמות החברתיות המצופות מגברים/נשים) והאוריינטציה המינית (הטרו, הומו או בי סקסואלית) של הילדים. שלושת היבטים אלו נבחנו במסגרת מחקרית אמפירית.
Patterson טוענת כי עצם בחינתם של הבדלים הנוגעים לנטייה המינית וההתנהגות המגדרית מבוססת על הנחה בעייתית לפיה אוריינטציה מינית שאינה הטרוסקסואלית ואימוץ התנהגויות שאינן תואמות מגדר הם פתולוגיים. מעבר לכך, היא מצביעה על כך שכיום, המחקר מצביע על היעדר הבדל משמעותי בין התפתחות הזהות המגדרית וההתנהגות המגדרית בקרב ילדים להורים הטרוסקסואליים והומוסקסואליים. כמו כן, מספר מחקרים שללו את קיומו של קשר בין האוריינטציה המינית של ההורה לבין האוריינטציה המינית של הילד, ומצאו כי מרבית הילדים לזוגות גאים הם הטרוסקסואליים.
מחקרים עסקו לא רק בהתפתחותם המגדרית של ילדים לזוגות גאים, אלא גם בהיבטים התפתחותיים נוספים. מחקרים אלו הצביעו על היעדר הבדל בין ילדים לזוגות גאים והטרוסקסואלים בהיבטים התפתחותיים מרכזיים כתהליך הספרציה-אינדיווידואציה, בעיות התנהגות, תפיסה עצמית, שליטה עצמית, שיפוט מוסרי, אינטליגנציה, ערך עצמי, הסתגלות לביה"ס, התמכרות לחומרים והתנהגויות קורבניות. כמו כן, נמצא כי ילדים במשפחות גאות אינם פגיעים יותר מילדים להורים הטרוסקסואלים להתפתחותן של הפרעות פסיכיאטריות, ולסימפטומים דיכאוניים וחרדתיים בגיל ההתבגרות.
היבט נוסף אשר זכה להתייחסות מחקרית הוא היחסים החברתיים, ובפרט היחסים עם קבוצת השווים, שמבססים ילדים לזוגות גאים. מחקרים שבחנו היבט זה הניבו תוצאות חוזרות לפיהן ילדים לזוגות גאים מבססים יחסים נורמטיביים עם בני משפחה, בני קבוצת השווים ועם מבוגרים שמחוץ למשפחה הגרעינית שלהם. ממצאים אלו התבססו הן על דיווחיהם האישיים של הילדים והן על התרשמותם של מעריכים שאינם בני משפחה.
לצד ממצאים אלו, נמצא כי ילדים צעירים לזוגות גאים מדווחים על מקרים נקודתיים בהם הוטרדו או הוקנטו לאור נטייתם המינית או המגדר של הוריהם. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי מרבית הילדים הצעירים חווים מפעם לפעם הצקות סביב מאפיינים שונים, והשאלה המרכזית בהקשר זה היא עד כמה הצקות אלו אכן פוגעות בהסתגלות וביחסים החברתיים לאורך זמן. מחקרים אשר התייחסו לשאלה זו על בסיס דיווחיהם של מתבגרים להורים גאים ועל סמך רמת הפעילות החברתית והפופולריות שלהם לא מצאו הבדלים משמעותיים בהסתגלות ביחס למתבגרים שהוריהם הטרוסקסואלים.
לסיכום, סקירתה של Patterson מצביעה על כך שילדים הגדלים במסגרת משפחתית גאה אינם שונים מילדים לזוגות הטרוסקסואליים בהיבטי חיים מרכזיים הנוגעים להתפתחות וגיבוש הזהות, ההסתגלות הכללית, ההשתלבות החברתית ובהיבטים הנוגעים לרווחה והבריאות הנפשית. ממצאים אלו אינם שוללים את העובדה כי ילדים למשפחות גאות מתמודדים עם סוגיות ואתגרים ייחודיים, אך מחזקים את ההבנה כי התא המשפחתי הגאה מציע כלים מספקים להתמודדות עמם.
Children of lesbian and gay parents: Psychology, law, and policy. Patterson, Charlotte J. American Psychologist, Vol 64(8), Nov 2009, 727-736.
