צוות בטיפולנט
הפרעות חרדה הן מההפרעות הנפשיות הנפוצות בעולם, ונחשבות להפרעות אשר יכולות להביא למצוקה ופגיעה תפקודית משמעותית ביותר. על כן, לא מפתיע כי מחקרים רבים מכוונים להרחבת הבנת האטיולוגיה של הפרעות חרדה שונות והגורמים המשמרים אותן.Maniglio (2013) מציין כי נכון להיום, המחקר מצביע על האטיולוגיה המורכבת של הפרעות חרדה, הכוללת גנטיים וסביבתיים.
עם זאת, מחקרים שבחנו גורמים אלו זיהו כי גורמים סביבתיים לא משותפים- כלומר גורמים המבחינים בין אחים - הם משמעותיים בהשפעתם יותר מגורמים גנטיים. בהתאם, הוא מתאר כי אחד מגורמים סביבתיים משפיעים אלו הוא חוויות טראומטיות מוקדמות, ובפרט התעללות בגילאי הילדות. במאמרו הוא מציע סקירה של הקשר בין פגיעה מינית בילדות לבין הפרעות חרדה.
בעשרים השנים האחרונות נערכו מחקרים רבים אשר עסקו בקשר בין פגיעה מינית בילדות לבין הפרעות חרדה. מרבית המחקרים הצביעו על קיומו של קשר בין שני המשתנים, וחלקם אף טענו כי נפגעי טראומה מינית בילדות אשר אובחנו כבעלי הפרעות חרדה, חוו רמות חרדה גבוהות מאלו של בעלי הפרעות חרדה ללא עבר של טראומה מינית. ממצא זה בלט במיוחד במקרים של הפרעת חרדה פוסט טראומטית. סקירות שנערכו בתחום אף הצביעו על כך שסימפטומים של הפרעות חרדה יכלו להופיע מיד לאחר הפגיעה המינית או שנים אחריה.
מרבית החוקרים הציעו כי קיים קשר סיבתי בין הטראומה המינית לבין הפרעות החרדה. הם טענו כי פגיעה מינית מהווה טראומה אקוטית המעוררת תגובה פובית-חרדתית מיידית לצד סימפטומים כרוניים של חרדה. ממצאי מחקרים אלו מצביעים על כך שהופעת הפרעות חרדה היא אחת ההשלכות הנפוצות ביותר של פגיעה מינית, והיא מהווה את ההפרעה הנלווית השכיחה ביותר אחרי דיכאון. באופן לא מפתיע, מבין הפרעות החרדה הפרעה פוסט טראומטית היא ההפרעה הנפוצה ביותר בקרב נפגעי טראומה מינית בילדות.
על אף שקל לנו להסכים אינטואיטיבית עם הנחת הקשר הסיבתי בין פגיעה מינית בילדות לבין הפרעות חרדה, מספר חוקרים טוענים כי לא ניתן להסיק קשר זה. כך, למשל, הם טוענים כי כדי להסיק קשר זה יש לנטרל לגמרי את השפעתם של גורמים נוספים העשויים לעמוד בבסיס הפרעת החרדה כפסיכופתולוגיה של ההורה. חלק מהחוקרים המחזיקים בטענה זו אף נתמכים על ממצאים מחקריים אשר מצביעים על כך שהפרעות חרדה ופוסט טראומה אינן נפוצות בקרב נפגעי פגיעה מינית בילדות כפי שנהוג לחשוב, ובפרט בקרב ילדים אשר נפגעו באופן חד פעמי.
הניסיון ללמוד על הקשר שבין פגיעה מינית בילדות לבין הפרעות חרדה הביא להתמקדות מחקרית בגורמים המתווכים, ובפרט במין הקורבן וחומרת ההתעללות. מחקרים רבים תומכים בטענה כי הקשר בין פגיעה מינית בילדות לבין הפרעות חרדה מושפע באופן משמעותי מחומרת הטראומה המינית. כך, למשל, נמצא כי הסיכוי לפיתוח הפרעות חרדה מושפע ממאפיינים של הפגיעה המינית כמשך הפגיעה, קיומן של פגיעות חוזרות, שימוש בכוח, אלימות, חדירה גניטלית, גילוי עריות, השתתפות של מספר פוגעים ותדירות גבוה של מגעים מיניים.
הקשר בין מין הקורבן לפגיעה המינית לבין התפתחותן של הפרעות חרדה נחקר אף הוא, אך שנוי במחלוקת. חלק מהמחקרים מצביעים על כך שנשים עם עבר של טראומה מינית פגיעות יותר להתפתחות הפרעות חרדה, וחלק מן המחקרים מצביעים על כך שגברים שנפגעו מינית נמצאים בסיכון גבוה יותר לפיתוח הפרעות חרדה.
גורם נוסף אשר נמצא כבעל השפעה על הקשר בין פגיעה מינית בילדות לבין הפרעות חרדה הוא רמת התפקוד המשפחתית, ובפרט גורמים כאלכוהוליזם במשפחה, חוקים עמומים, גירושין, סוגי התעללות נוספים במשפחה ותמיכה משפחתית.הקשר בין הפרעות חרדה לפגיעה מינית בילדות: תוצאות מטא אנליזה
לאור המחלוקות הקיימות בין מחקרים העוסקים באטיולוגיה של הפרעות החרדה בקרב נפגעי טראומה מינית בילדות Maniglio (2012) ערך ניתוח של ארבע מטא אנליזות אשר כללו 171 מחקרים בהם השתתפו למעלה משלושה מיליון נבדקים. תוצאות המטא אנליזה הצביעו על מספר ממצאים מרכזיים:
Child sexual abuse in the etiology of anxiety disorders: A systematic review of reviews. Maniglio, Roberto. Trauma, Violence, & Abuse, Vol 14(2), Apr 2013, 96-112.
