צוות בטיפולנט
כתב עת מקצועי לפסיכותרפיה גיליון 09/18
נוירופסיכואנליזה היא תחום מחקרי, שיוצר דיאלוג מעמיק ומפתיע בין ממצאים בתחום של המדעים בכלל ומדעי המוח בפרט לבין הפסיכואנליזה. לרגל הגעתו של פרופ' סולמס לישראל, והנחייתו סדנה קלינית - "נוירופסיכואנליזה בקליניקה" - ב- 14-15 למרץ 2018 במסגרת שיתוף פעולה בין הפורום הישראלי לנוירופסיכואנליזה והסתדרות הפסיכולוגים בישראל (הפ"י), נקדיש את הגיליון הנוכחי להנגשת החשיבה הנוירופסיכואנליטית בהובלתו.
כיצד צמחה והתפתחה הנוירופסיכואנליזה כתחום מחקר עצמאי בעולם? ומהן התרומות של החשיבה והעשייה של הפורום הישראלי לתחום? ניתן להתוודע להיסטוריה ההתפתחותית של התחום בעולם ובארץ בראיון - "נוירופסיכואנליזה: גשר בין שפות תיאורטיות ומחקריות שונות" - שערכה עדי כהן (2017) עם אירית ברזל-רווה, המייסדת והיו"ר של הפורום הישראלי לנוירופסיכואנליזה, וחברה מייסדת וחברת הנהלה של החברה הבינלאומית.
הנוירופסיכואנליזה, בהיותה "מרחב ביניים" בין הנוירולוגיה לפסיכואנליזה, משאילה "מבנים" פסיכואנליטיים ובוחנת בכלים מדעיים את הסטרוקטורה המוחית שלהם. כך, באמצעות חשיבה ומחקר נוירופסיכואנליטיים ניתן למקם במוח את האיד, האגו, חווית העצמי, מנגנוני הגנה ועוד, ואף לחשוב-מחדש על ההמשגות של פרויד, להשיג עליהן ולדייקן. למשל, האם חשבתם אי פעם שהאיד - הלא מודע האולטימטיבי - הינו למעשה חלק בעל מודעות?
לפי התיאוריה של פרופ' סולמס ישנם שני אספקטים של ייצוג הגוף במוח, והוא מקביל אותם למבנים הפרוידאנים של אגו ואיד. בהסתמך על ממצאים מחקריים, פרופ' סולמס סבור כי האיד הינו ייצוג של הגוף הפנימי (The Internal Body), הקשור לעצבוב וויסות של המערכת האוטונומית והוגטטיבית תוך מעורבות פעילות קורטיקלית, ורואה בו מבנה מודע. מוזמנים לקרוא על כך יותר בתקציר שערכנו למאמר של פרופ' סולמס -"האיד המודע" (The Conscious Id). מאמרו של פרופ' סולמס פורסם ב-2013 בז'ורנל של החברה הבינלאומית לנוירפסיכואנליזה.
כמו כן, אנו מפנים אתכם ללמוד לגבי "האיד המודע" מהרצאות מצולמות של פרופ' סולמס, שהתקיימו ב-2011 כחלק מ"סדרת הרצאות על נוירופסיכואנליזה" במרכז לנוירופסיכואנליזה ע"ש ארנולד פפר במוסד הפסיכואנליטי בניו-יורק. הסרטונים התפרסמו במסגרת פעילות NPSA - החברה הבינלאומית לנוירופסיכואנליזה - והם מובאים כאן באדיבותה.
כפי שניתן להתרשם, הנוירופסיכואנליזה יוצרת שפה חדשה באמצעות דיאלוג בין המדע, המחקר והקליניקה. כיצד ריבוי השפות תומך בתהליך ההתפתחות של התחום? וכיצד ניתן להיעזר בממצאים ובתובנות בתוך חדר-הטיפולים? אנו מזמינים אתכם לצפות בדברי הפתיחה של אירית ברזל-רווה לכנס שהתקיים בישראל בשנה שעברה (2017) - "נוירופסיכואנליזה: שפות רבות לה" - בהשתתפות פרופ' אוליבר טרנבול - ממקימי החברה הבינלאומית לנוירפסיכואנליזה, פרופ' יצחק פריד, פרופ' יורם יובל, ד"ר יפתח בירן, ד"ר נאווה לויט בן-נון, טלי מרון, ד"ר הדס מור-אופק, מישל ספקטור, קובי טיברג, ד"ר גילת קפלן, טלי לביא ורפי לוי.
בהזדמנות זו, נביא לידיעתכם כי הנוירופסיכואנליזה מובילה לאחר 19 שנים מהקמתה גישה חדשה באשר לעבודה הקלינית. יצאה הודעה רשמית מהפורום הישראלי לנוירופסיכואנליזה כי מעתה ידובר בעבודה טיפולית אנליטית מבוססת מחקר. בהתאם לכך, אנשי מקצוע יוכשרו מעתה לעבודה קלינית באוריינטציה הנוירופסיכואנליטית, וייבדקו בהמשך המשמעויות והחידושים שנדרשים בעבודה הקלינית.
