פורסם על ידי צוות בטיפולנט
כתב עת מקצועי לפסיכותרפיה - גיליון 39/20
השבוע אנו מביאים לכם את צילומי ההרצאות המעולות שניתנו ביום העיון "יחסי כח ואחרות בטיפול אישי וקבוצתי" מטעם המסלול לפסיכותרפיה קבוצתית פסיכואנליטית של התכנית לפסיכותרפיה במרכז האקדמי ללימודי המשך ברפואה של אוניברסיטת ת"א. היום הצליח להביא דיון עשיר, מעמיק ומורכב בנושאי אחרות, מגדר, מעמד ומאבקי כוח, כמו גם לשפוך אור על הדרך בה הם עשויים לבוא לידי ביטוי בחד הטיפול.
נפתח עם הרצאתו הראשונה של ד"ר פרחד דלאל "אחרים אינטימיים והאחרה באינטימיות: היחסים הסבוכים". כיאה להוגה התייחסותי, ד"ר דלאל פתח את דבריו בהתייחסות להתלבטויות שעלו בו לאור ההזמנה ליום העיון, ולאור ההזמנה לדבר על סוגיית המגדר, עליה מיעט לכתוב בעבר. בדבריו, הציע ד"ר דלאל כי ייתכן והמהלך מהווה enactment לכותרת ההרצאה ובהמשך דן בשאלת יחסי הכוחות שבפסיכואנליזה פרטנית וקבוצתית.
לאחר הרצאתו של ד"ר דלאל, דנה ברעיונותיו סמדר אשוח תחת הכותרת "אני והאחר: על הנרקיסיזם של ההבדלים הקטנים". אשוח שיתפה על האופן בו מצאה את עצמה משתתפת ב-enactment שתיאר ד"ר דלאל, והביאה התייחסויות מן התיאוריה של ג'ולייט מיטשל על מנת להתבונן בטיפול הקבוצתי ובמושג ההשתייכות.
נמשיך עם הרצאתה של ד"ר גילה עופר - אחרוּת ממודרת: דיסוציאציה, מגדר ומיניות. בהרצאה, תיארה ד"ר עופר כיצד מצבים של ריבוי אחרויות עשויים להיות מלווים בשימוש במנגנונים של הפרדה, מידור ודיסוציאציה. בהמשך התייחסה להבנתו של בולאס את תופעת האחרות כחוויה אינטרא-פסיכית ולעבודתה של ג'סיקה בנג'מין על אחרות אינטרסובייקטיבית.
בהרצאה ריתמוס (אנאליטי) הדדי מרפא: 'מאבקים כוחניים' והכמיהה 'להיות במגע' ביקש עמי גופר, בראי עבודתו של פוקס, להתבונן באדם כמי שמתקיים תמיד בתוך קונטקסט משפחתי וקבוצתי. במסגרת ההרצאה גופר טען כי התנועה ההדדית (ריתמוס) המתקיימת בין שני סובייקטים בטיפול, ואשר כוללת דיאלקטיקה בין רצון להיות במגע למאבקי כוח, טומנת בחובה איכויות תרפויטיות.
נמשיך עם הרצאתו של ד"ר אבי ברמן, "האחר המנתץ: בין גדילה לדיכוי". בדבריו הציג ד"ר ברמן תיאור מקרה מאלף אשר כלל יחסי כוח מורכבים בין בני זוג, אותם בחן לאור הגותו של פוקו. מתוך התבוננות זו הדגיש ד"ר ברמן כי בדינמיקה כוחנית-דיאדית מצויים תמיד שני סובייקטים בעלי כוח, האחד מפנה כוחו פנימה והשני החוצה.
ההרצאה השנייה שנתן ד"ר דלאל, בהמשך לדבריו בהרצאתו הראשונה, עסקה באופן בו סוגיות של מגדר מתעצבות בחברות שעוברות מיליטריזציה. לטענתו של ד"ר דלאל בחברות אלו צורות מוסדרות של אי-שווין, המייצרות אחרות אינהרנטית, תורמות להתפתחותם של מופעי אלימות שונים אשר נשענים על טשטוש זהותו של האחר.
לאחר הרצאתו השנייה של ד"ר דלאל, קיימה אנקה דיטרוי דיון אודות רעיונותיו והעמיקה במושג 'מטריצת החיילים' שהציג. בדבריה, שזרה דיטרוי מבט תיאורטי ואישי על נושא יחסי הכוח המגדריים, הגלויים והסמויים, שמתקיימים בחברה ובטיפול, כמו גם על תהליכי מיליטריזציה במטריקס החברתי.
