פורסם על ידי צוות בטיפולנט
את הכנס פתחו ד"ר שרון זיו ביימן, פרופ' שלמה בידרמן וד"ר גילי גולצוויג.
מטרת הסדנה הייתה להציג דרכים טיפוליות יעילות לגשר בין "רשות-היחיד" של המטופל לבין "רשות-הרבים" שלו במרחב המשפחתי והתעסוקתי, כמו גם בחייו החברתיים, הכלכליים והציבוריים. היכולת לגשר בין מרחבים אלו מאפשרת לפרוץ את 'הבועה הפרטית' המאפיינת את חדר הטיפולים הסודי והמבודד, ולהציע טיפול יעיל יותר במצבים מורכבים אשר דורשים התערבות כוללנית יותר. בסדנה הציג כל אחד מהמנחים את דרכו הייחודית להרחיב את תחום ההשפעה של הטיפול גם אל העולם הסובב את המטופל, תוך שימוש בדוגמאות קליניות עשירות. בפרט, פרופ' חיים עומר התמקד ביצירת מערכת תמיכה נרחבת למטופל המבודד, וכן ביכולת לשכנע הורים ומורים להתגבר על כיבוד היתר של פרטיות הילד במקרים בהם נדרשת השגחה קפדנית יותר. נחי אלון התמקד במצבים בעלי ריבוי מוקדים טיפוליים, בהם נדרש מענה במגוון תחומים כתנאי הכרחי למתן טיפול פסיכולוגי נאות.
פרופ' חיים עומר ונחי אלון - חלק 1
כל יישומי ההתנגדות הלא-אלימה והסמכות החדשה דורשים רשתות תמיכה חברתיות. עם זאת, מטפלים רבים מתארים קושי לסייע להורים ולמורים להתגבר על מחסום הפרטיות והחשש מביקורת, ולבקש תמיכה מסביבתם. פרופ' עומר ביקש בהרצאתו לטעון כי על המטפל להיערך להתנגדויות מסוג זה, והציע מספר דרכים להתמודד באופן שיטתי עם תגובות אלה.
תוכנית SPACE היא גישה חדשנית לטיפול בחרדה וב-OCD בילדים, המבוססת כולה על עבודה עם ההורים. התכנית ממוקדת בהפחתת האקומודציה של ההורה לתסמיניו של הילד והגברת התנהגות הורית תומכת, בדומה לגישת ההתנגדות הלא-אלימה. הרצאה זו סיפקה סקירה נרחבת של התכנית, בליווי נתונים עדכניים ממחקרים קליניים.
הרצאה זו הציגה מחקר שנערך לאחרונה בבית-החולים שניידר, אשר בחן את יעילותה של הדרכת הורים בגישת ההתנגדות הלא-אלימה בקרב 100 משפחות לילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD). מהלך הטיפול, תוצאות המחקר, השלכותיו, וכיוונים להמשך מחקר עתידי נסקרו כולם בהרצאה מקיפה זו.
בחברות הפוסט-תעשייתיות, הולכת וגדלה אוכלוסיית המבוגרים ה"בלתי נראים" - צעירים מבודדים חברתית, שאינם עובדים או לומדים, ותלויים באופן בלעדי ולא תפקודי במשפחותיהם. הם בד"כ מסרבים להגיע לטיפול, והמצוקה שלהם מתקיימת לא פעם מתחת לרדאר של שירותי הרווחה ובריאות הנפש. כמו-כן, השירותים הטיפוליים אינה מצוידים דיים בכדי לסייע במקרים אלה. במהלך השנים האחרונות, פותחה התערבות NVR אשר מבקשת לסייע להורים אלו לשנות את דפוסי האקומודציה שלהם לתובענות ילדיהם, ולשבור את מעגל התלות גם ללא שיתוף הפעולה של הילד המבוגר. הרצאה זו סקרה את האפשרות להתגבר על שנים ארוכות של ייאוש ולבצע שינוי כבר בפגישות הראשונות.
האם ניתן ליישם את גישת ההתנגדות הלא-אלימה בסביבה שבה אלימות נמצאת כמעט בכל מקום (למשל, שימוש בכוח פיזי במערכות החינוך וביחסי המשפחה)? מדובר באתגר משמעותי, שכן בחברות אלה מתקיימים לא פעם גם אבטלה, רעבי ועוני. עזה היא בין חברות אלה. הרצאה זו תיארה את הניסיון הכושל ליישם בשנים האחרונות תכניות שונות לטיפול בטראומה במשפחות בעזה, בין השאר מפאת העובדה כי תסמינים של מצוקה ואלימות נראים בכל המשפחות המתגוררות באזור זה. יישום שיטת ההתנגדות הלא-אלימה בחמישה בתי ספר פרטיים הוצגה בהרצאה, אשר הראה סימנים ראשוניים ליכולת לצמצם את האלימות במשפחה ובבתי הספר באזור, לשפר את ההישגים הלימודיים ולהקטין את הקונפליקטים בין הורים ומורים לבין הילדים.
