27/5/22
השבוע בגיליון אנו שמחים להגיש לכם אוסף הרצאות מצולמות מערב העיון "מחשבות על הפסיכוסומה: מאז והיום" אשר קיים ביה"ס לפסיכותרפיה של מכון מגיד מיסודה של האוניברסיטה העברית.
ערב העיון עסק בנושא המרתק של יחסי דיאלקטיקה בין גוף לנפש, תוך שנגע בדיאלקטיקות סמוכות נוספות כגון אחדות ופיצול, אובייקטיבי וסובייקטיבי, מודע ולא מודע, ונראה לעומת סמוי מן העין.
נפתח עם הרצאתו של פרופ' שמואל ארליך – "מסעות זיגמונד פרויד במחוזות הגופנפש", אשר התמקדה בתנועת המטוטלת שקיים אבי הפסיכואנליזה בכתיבתו אודות מנגנונים נפשיים בין סומה לפסיכה. בין היתר, ביקש פרופ׳ ארליך להדגיש את מעמדה הייחודי של התיאוריה הפרוידיאנית דרך עיסוקה בציר הגופני-נפשי ולחדד את תרומותיה.
נמשיך עם ההרצאה "הפוטנציאל הטראומטי במפגש עם המיניות: מסע אל מקורות הסימפטום הגופני" מאת אורה יושפה מנדלבוים. במסגרת ההרצאה הציגה יושפה מנדלבוים התייחסויות תיאורטיות שונות לקשר החמקמק בין סבל גופני וסימפטומים סומטיים לבין טראומה ומיניות. בין היתר, דרך עבודתם של פרויד, לפלאנש ומקדוגל.
נמשיך עם צמד הרצאות אשר התדיינו בתיאור המקרה המפורסם של פרויד בקתרינה. הראשונה, מאת דפנה הומינר, התבוננה בתיאור המקרה דרך משקפי פסיכולוגיית העצמי. בתוך כך, ביקשה הומינר להציע כי הגוף והנפש מהוות יחידה קוהיסיבית אחת, כך שטראומה בהכרח תהיה כרוכה בשבר הן בממד הגופני והן בממד הנפשי.
בהתדיינות השנייה אודות הטיפול של פרויד בקתרינה, הביאה אירנה מלניק נקודת מבט התייחסותית על המקרה. היא תיארה כיצד רגישות המטפל עשויה למנוע מצבי רה-טראומטיזציה בטיפול, וכיצד תיאור המקרה הנוכחי עשוי ללמד אותנו על עבודה עם תהליכי שחזור טראומטיים ודיסוציאטיביים המתרחשים ביחסים הטיפוליים.
נסיים עם הרצאתו של ד״ר אילן ברנט "בין ה'כמעט נפשי' ל'כבר נפשי': היבטים אבולוציוניים וקליניים בחשיבה של ביון על יחסי גוף-נפש". בדבריו, התכתב ד"ר ברנט עם נושא הפסיכוסומה דרך החשיבה הביוניאנית, תוך שנגע בעבודתו של ביון עם קבוצות, באיכויות הגופניות והמנטליות אשר ייחס לרכיבי אלפא ובטא, ובחשיבות החוויה החושית-גופנית אשר זיהה במושג ה-at-one-ment.
