כשהאהבה הופכת לענישה עצמית: כיצד לזהות ולעבוד עם אשמה שמעכבת שינוי

על הסמינר:
מטופלים מגיעים לטיפול עם רצון אמיתי להשתנות.
הם רוצים להתקדם – ובכל זאת, אצל חלק נכבד מהם, דווקא כשהטיפול מתחיל לעבוד, משהו נעצר.
אחרי התקדמות מופיעה נסיגה.
כשהמטופל מתקרב למה שהוא רוצה, הוא עלול לוותר, לתקוף את עצמו, להסתגר או לחזור לדפוסים הישנים.
אחת התופעות הקליניות המשמעותיות מאחורי התהליך הזה היא הקושי לשאת אשמה.

שני האתגרים המרכזיים שנעסוק בהם בסמינר:
* כיצד לזהות אשמה מחבלת גם כשהיא מוסווית – דרך בושה, ביקורת עצמית, חרדה, ענישה עצמית או חבלה בשינוי.

* כיצד לעבוד באופן שמאפשר למטופל לעבד את האשמה, לקחת אחריות כשנדרש, ולנוע לעבר תיקון ושינוי – מבלי להישאר לכוד בענישה עצמית.

איך זה ייראה בפועל?
5 שעות של סדנה קלינית חיה – מן הבסיס התיאורטי והמחקרי אל העבודה הקלינית עצמה:

הסבר תיאורטי ממוקד:
מקורותיה ההתפתחותיים של האשמה, תפקידה ביחסים, וההבדל בין אשמה אדפטיבית לבושה, ענישה עצמית והימנעות.
כיצד יחסי הורה־ילד, התקשרות, אחריות וקונפליקטים בין־אישיים משפיעים על האופן שבו אשמה    מתפתחת ונחווית.

צפייה וניתוח של וידאו מטיפולים אמיתיים:
התבוננות רגע־אחר־רגע – מתחושת אשמה מודחקת והימנעות עדינה, דרך ביקורת ובושה, ועד להלקאה עצמית נוקשה וחבלה ממשית בטיפול.
נראה כיצד ההתערבות הטיפולית משתנה ומווסתת בהתאם: מה המטופל מרגיש? מה קשה לו לשאת? היכן מופיעה האשמה? מהם סימני החרדה וביטויי ההגנות – ומהן ההתערבויות האפשריות לעבר החלמה ועידוד יחס מיטיב כלפי העצמי?

תרגול בקבוצות קטנות – כדי לחבר בין ההבנה התיאורטית לבין עבודה קלינית ישימה.

דיון חווייתי עם המשתתפים.

נצא מהסמינר עם שתי יכולות ברורות:
לזהות טוב יותר אשמה ואת הצורות שבהן היא מסתתרת – ולדעת כיצד לעבוד איתה באופן שמקדם חוויה, אחריות, תיקון ושינוי.

בהנחיית: יורם ראובני (M.S.W),
בהשתתפות: ד"ר פרוצ'יו אוסימו (.M.D) ויאיר בראון (פסיכולוג קליני מדריך).