על פניו, נדמה שאין כל מכנה משותף בין ילד הסובל מחרדות, ספורטאי העומד בפני תחרות קריטית ובחורה המתארגת לקראת דייט עם בחור אותו היא מעונינת להרשים. ממבט שני, אפשר להבחין בכך שכל אחת מן הדמויות מתמודדת עם קושי או אתגר המהווים מושא למחקר וטיפול בתחום הפסיכולוגיה.
פסיכולוגיה מוגדרת כמדע החוקר את התנהגות האדם, ובפניה ניצבות ארבע מטרות מרכזיות:
תיאור ההתנהגות: כיצד מתנהגים אנשים במצבים מסוימים? היבט זה עשוי להתרכז, למשל, בהתבוננות בהשפעת קהל האוהדים על תפקודו של הספורטאי ולזהות כי קהל אוהד מביא לשיפור.
הסבר להתנהגות: היבט זה עוסק בשאלה מדוע בני אדם מתנהגים כפי שהם מתנהגים. כך, למשל, עשויות תיאוריות מסוימות בפסיכולוגיה להסביר כי חרדת הילד נובעת מקשר בלתי מספק עם הוריו בעוד שאחרות יציעו כי הילד למד שבכל פעם שהוא חרד גדלה תשומת הלב מהוריו.
חיזוי התנהגות: היבט זה עוסק בשאלה מתי ואיך יתנהגו אנשים בסיטואציות מסוימות. היכולת לחיזוי ההתנהגות נובעת מהיכולת לתאר ולהסביר את ההתנהגות, מאחר והיא מאפשרת לנבא התנהגות במצבים דומים: כך, למשל, אם ידוע שתפקודו של שחקן כדורגל משתפר עקב נוכחות הקהל האוהד, ניתן לנבא שאותה התופעה תתרחש גם אצל שחקני כדורסל.
בקרה ושליטה בהתנהגות: הבנת ההתנהגות ומניעיה מאפשרת ליישם טכניקות שונות אשר יביאו לשינוי התנהגותי רצוי.
למרות הגדרת הפסיכולוגיה כתחום מדעי, רובנו מכירים אותה דווקא מההיבטים יומיומיים יותר, כדוגמת טיפול פסיכולוגי מסוגים שונים, למשל טיפול קוגניטיבי התנהגותי או טיפול פסיכודינמי לסוגיו, אבחון פסיכולוגי כגון אבחון התפתחותי או אבחון הפרעות קשב וריכוז ועוד.
