מיה קסטנבאום ויעל ברוק ביניא
מודל ה-DIR הינו מודל אינטגרטיבי להערכה וטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים בכלל וילדים על הספקטרום האוטיסטי בפרט. מקורותיו של המודל בגישה ההתפתחותית רגשית- הוא פותח מתוך מחקר ותצפיות על ילדים בעלי התפתחות תקינה ועל הוריהם, על ידי דר' סטנלי גרינשפן ז"ל וד"ר שרינה וידר בארה"ב. כיום מודל ה- DIR- The Developmental, Individual-Difference, Relationship-Based Model מהווה את אחד המודלים המובילים בארץ ובעולם לטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.
על-פי המודל, הבנת הקשיים ההתפתחותיים של ילדים מושתתת על זיהוי והבנת ההבדלים האינדיבידואליים- הביולוגיים הרגשיים והתפקודיים- אשר משפיעים על הדרך בה ילדים קולטים, מעבדים אינפורמציה ופועלים בעולם. המודל מתייחס להורה כמטפל העיקרי של ילדו ומתוך כך רואה את הצורך המשמעותי לתמוך בהורה ובהבנתו את ילדו ואת עצמו ולאפשר להם לחוות וויסות הדדי, אינטימיות, קשר, הנאה ושיתוף.
מודל ה-DIR מושתת על 3 הנחות יסוד המרכיבות את שמו; הנחות יסוד אלו עומדות בבסיס המודל ויוצרות את התשתית על פיה מתבוננים ומבינים את התפתחותם ואת יכולותיהם התפקודיות -רגשיות של ילדים.
ההנחה הראשונה היא שילדים מתפתחים בכל תחומי התפקוד במקביל ושתחום התפתחות אחד מושפע ומשפיע באופן ישיר על משנהו. זהו מרכיב ה- D (Developmental) של המודל.גרישפאן ווידר מתארים תשע יכולות רגשיות-תפקודיות, שלבים התפתחותיים אשר מהווים בסיס להתפתחותם של ילדים תחילה ומבוגרים בהמשך. יכולות אלו מתפתחות בשנות החיים הראשונות כתוצאה מאינספור התנסויות אינטראקטיביות עם דמויות משמעותיות ומספקות את הבסיס להתפתחות ה"אני", היכולת לתקשר עם העולם האנושי, החשיבה והיכולת לפתרון בעיות. שלבים התפתחותיים אלה הם:
ההנחה השנייה העומדת בבסיס המודל היא שכל ילד מגיע לעולם עם יכולות אינדיבידואליות אשר דרכן ואיתן הוא קולט את העולם, מעבד אינפורמציה ופועל בו. זהו מרכיב ה- I (Individual difference) של המודל.
ההתבוננות בהתפתחות על פי המודל מתבססת על הבנת היכולות האינדיבידואליות לקליטה ועיבוד של גירויים מן החוץ והפנים אשר משפיעות על האופן בו הילד חווה את העולם דרך ערוצי החושים השונים. לכל אחד דרך ייחודית לפעול ולנוע עם גופו בעולם. הבנת הדרך שבה כל אחד קולט ומעבד את העולם כמו גם פועל בו, מהווה את הבסיס להבנת עוצמותיו ויכולותיו של הילד/ההורה לצד חולשותיו ולפיכך מאפשרת להתאים תכנית טיפול אשר תותאם לצרכיו הייחודיים של הילד ומשפחתו.
ההנחה האחרונה היא שההתפתחות של תינוקות וילדים על מרכיביה השונים (מוטורי, קוגניטיבי, שפתי, רגשי, חברתי) מתרחשת בתוך מערכות יחסים אינטראקטיביות עם האנשים המשמעותיים להם. זהו מרכיב ה- R (Relationship based) של המודל.
אינטראקציות אלה, המותאמות ליכולותיו האינדיבידואליות של ילד, מאפשרות לו לבסס את יכולותיו לווסת את עצמו, ליצור מערכות יחסים משמעותיות, לתקשר עם הסובבים אותו, לפתור בעיות, להעלות רעיונות, לחשוב בהגיון, להבין את עצמו ואת העולם האנושי והרגשי הסובב אותו.המודל מדגיש את המרכיב הרגשי, את ההתקשרות על גווניה השונים, כבסיס להתפתחות ואת השימוש ב"אפקט" (הריגוש והרגש) כמרכזי בביסוס הקשר המשמעותי של הילד עם מטפליו. ההנחה היא כי בני אדם פועלים בעולם מתוך הנעה רגשית וכי איתור מוטיבציה זו אצל הילד והתחברות אפקטיבית אליה, היא המאפשרת לו להתעניין בפרטנרים שלו לתקשורת, לתקשר עם העולם האנושי ולטפס בסולם השלבים.
היכולות ההתפתחותיות שלנו מתגבשות מתוך הדרך בה אנו חווים, רואים, ומארגנים את העולם - ודרך מערכות היחסים שלנו עם הסובבים אותנו. כפי שנאמר קודם לכן, הנחת היסוד העומדת בבסיס המודל היא כי מוקדי הקושי של ילדים עם צרכים מיוחדים משפיעים על האינטראקציה שלהם עם הוריהם ועם העולם הסובב אותם, ולכן גם מצמצמים את ההזדמנויות שלהם להתפתח וללמוד.
מטרת העבודה על פי מודל ה-DIR היא להגביר את המודעות והרגישות של הורים ומטפלים משמעותיים אחרים לדרך המאוד מיוחדת שבה ניתן לתקשר עם או לתווך לילדיהם את העולם תוך הבנה של הפרופיל החושי שלהם והתגובות הרגשיות בעקבותיו. בתכנית טיפולית ע"פ מודל ה-DIR ישולבו שלוש טכניקות טיפוליות - טכניקת ה-Floor Time, טכניקת התערבות חצי מובנית (Semi Structured) ופעילויות סנסומוטוריות. כל אחת משלושת הטכניקות הללו מהותית ומשמעותית להתפתחות. טכניקת ה-Floor-time היא המשמעותית מכולן ומטרתה, יצירת אינטראקציה הדדית רציפה ומשמעותית בין הילד למטפליו ויצירת מעגלי תקשורת. במהלך האינטראקציה ישנה הליכה אחרי יוזמות הילד ותחומי העניין שלו, על מנת ליצור באמצעותם הנאה משותפת ולעודד יוזמה, מוטיבציה ויכולת פתרון בעיות.
מקור הטכניקה הסנסומוטורית הוא בהנחה העומדת בבסיס המודל כי ילדים מתפתחים דרך חיבורים סנסוריים, מוטוריים ואפקטיביים, ולומדים לחבר בין רגשותיהם, תחושותיהם ותגובותיהם. פעילויות אלו מסייעות בפיתוח יכולות, התארגנות, רצף, וויסות חושי וחשיבה חזותית מרחבית, שהן הבסיס להתפתחות החשיבה, היכולות לפתרון בעיות ולגיבוש האני. טכניקת העבודה החצי מובנית שמה דגש על מטרות תפקודיות ברורות - שפתיות, קוגניטיביות, מוטוריות - ובמהלכה יעשה שימוש באסטרטגיות שונות לצורכי למידה.
תכנית טיפולית על פי מודל ה-DIR תהיה תפורה לצרכיו של הילד ומשפחתו, תיקח בחשבון את מוקדי הכוח והחולשה של שניהם ותיתן מענה כוללני לסביבה בה הילד חי ומתפקד. תכנית כזו תהיה אינטנסיבית, מערכתית, דינאמית ומשתנה בהתאם לצרכים המשתנים של הילד ומשפחתו ותכלול גם מענה והתערבות במסגרת החינוכית בה הילד נמצא על מנת לאפשר קיום תכנית רחבה ומקיפה ככל האפשר לאורך כל שעות היום.
יעל ברוק-ביניא היא מרפאה בעיסוק מתמחה בטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים וקשיים בוויסות חושי ורגשי מזה כשמונה עשרה שנים. יעל למדה פסיכותרפיה בבית הספר לפסיכותרפיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, התמחתה בטיפול והדרכה של מודל ה-DIR בארץ ובארה"ב, כיום היא מרכזת בשיתוף את ארגון ה-DIR בישראל. יעל מרכזת תוכניות אשר משלבות את מודל ה-DIR במגוון מסגרות ציבוריות וחינוכיות, מעבירה סדנאות DIR, עובדת בקליניקה פרטית ומדריכה מרפאות בעיסוק ומטפלים.
מיה קסטנבאום היא קלינאית תקשורת העובדת על פי מודל ה-DIR, מתמחה בטיפול בילדים בעלי עיכובים התפתחותיים בכלל וילדים על הספקטרום האוטיסטי בפרט. חברה בארגון ה-DIR הישראלי, מעבירה סדנאות DIR ומדריכה צוותים פארא-רפואיים וחינוכיים לטיפול ע"פ המודל. עובדת בקליניקה פרטית.
