את החלק השני של הרצאתו, פתח ד"ר פרחד דלאל בהתייחסו לאופן בו סוגיות של מגדר מתעצבות בחברות שעוברות מיליטריזציה. בהמשך, עבר לתאר כיצד צורות מוסדרות של אי-שווין, המייצרות אחרות אינהרנטית, תורמות להתפתחותם של מופעי אלימות שונים. ד"ר דלאל טען כי בכדי להימנע ממצוקה רגשית סביב דילמות אתיות, חברות מאורגנות נוטות לטשטש את זהותו של האחר והופכות אותו למעשה לבלתי נראה.
