חיפוש

הרצאות מצולמות מיום העיון ממחקר לקליניקה ובחזרה

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

בתאריך ה-7.5.20 התקיים יום העיון המקוון "מהמחקר לקליניקה ובחזרה" מטעם החטיבה הקלינית בהסתדרות הפסיכולוגים בישראל (הפ"י). יום העיון נערך בשיתוף פעולה עם המכללה האקדמית ת"א-יפו ועם החברה לחקר הפסיכותרפיה (SPR). במהלך היום ניתנו הרצאות אשר ביקשו לדון בפסיכותרפיה מבוססת ראיות ולבחון את האופן בו הפסיכולוגיה המחקרית והקלינית מתכתבות זו עם זו.

דברי פתיחה וברכות

ד"ר שרון זיו-ביימן – פסיכולוגית קלינית, חברת סגל ומנהלת "מכון מפרשים לחקר והוראת הפסיכותרפיה" בביה"ס למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית תל אביב יפו, שותפה ב"קבוצת שיח מכון לפסיכותרפיה התייחסותית", עוסקת במחקר אודות מערך הקשרים בין התערבויות המטפל לבין תוצאות הטיפול, מטפלת במבוגרים וזוגות.  

פרופ' אוריה תישבי – פסיכולוגית קלינית מדריכה, יו"ר SPR-IL, בעבר מנהלת שירותי היעוץ באוניברסיטה וכיום מנהלת מרכז פרויד לחקר פסיכואנליטי וחברת סגל במחלקה לפסיכולוגיה ובבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים. . במחקריה מתמקדת בתהליכים בטיפול פסיכודינמי קצר מועד, בגורמי השינוי בטיפול ובקשר בין מטפל - מטופל. 

ד״ר שי איתמר – פסיכולוג קליני. חבר בוועד החטיבה הקלינית בהפ״י ובוועד המנהל של הפ״י.

פרופ' (אמריטוס) גבי שפלר פסיכולוג קליני ופסיכואנליטיקאי, היום הפסיכולוג הראשי של הקליניקה הקהילתית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חבר סגל המגמה הקלינית רגישת תרבות במכללת אחווה.

 

פאנל פתיחה: מכנה משותף או מחנות נפרדים?: רב שיח בנושא פסיכותרפיה מבוססת ראיות 

גישת הגורמים המשותפים (Common Factors) - ד"ר ערן בר-כליפה

כחלק מפאנל הפתיחה, הציג ד"ר בר-כליפה את גישת הגורמים המשותפים בפסיכותרפיה. ד"ר בר-כליפה פתח בממצא מרכזי המשתחזר במחקר לאורך השנים לפיו אין הבדל ביעילותן של גישות טיפוליות שונות (בהמשך לרעיון ה-Dodo bird verdict של רוזנצוויג). בהמשך לכך, הציג כי גישת הגורמים המשותפים גורסת כי גישות טיפול שונות חולקות סט של מרכיבים משותפים, ואלו, יותר מכל מרכיב ספציפי אחר, הם שמצויים בבסיס ההשפעה התרפויטית. בין הגורמים המשותפים ניתן למצוא יחסים בטוחים וטעונים ברגשות, סטינג טיפולי מוגדר, מיתוס משותף לגבי הבעיות של המטופל וריטואל משותף לדיאדה הטיפולית. ד"ר בר-כליפה אף הציג את המודל הקונטקסטואלי לפסיכותרפיה, פיתוח מודרני נוסף לגישת הגורמים המשותפים, ובסיום, הבהיר את החשיבות של שיפור מיומנויות היסוד הטיפוליות כחלק מההכשרה המקצועית.

ד"ר ערן בר כליפה, פסיכולוג קליני ומרצה בכיר במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. המחקר שלו מתמקד בבחינת תהליכים רגשיים (כגון- אמפתיה, תמיכה) בקרב זוגות רומנטיים. כמו-כן, הוא חוקר את מנגנוני השינוי המתרחשים במהלך טיפול-זוגי ממוקד רגש (EFT-C). עבודתו הקלינית ממוקדת בטיפול במבוגרים וזוגות.   

תוצאות שונות לטיפולים שונים - ד"ר רפאל יונתן לאוס

כחלק מפאנל הפתיחה, טען ד"ר יונתן לאוס כי להשקפתו, לטיפולים שונים ישנן תוצאות ומטרות שונות. זאת בניגוד לנקודת המוצא של פעולת ההשוואה בין גישות טיפוליות שונות, המניחה כי הן חולקות מכנה משותף רחב מספיק המאפשר לבחון מי מהן "היעילה ביותר". ד"ר יונתן לאוס התייחס לפער מרכזי הקיים בין השדה המחקרי והשדה הקליני בהגדרת המטרה הטיפולית העליונה, ותיאר כי בעוד שהמחקר לרוב מתמקד בהפחתת סימפטומים כמטרת הטיפול, חשיבה קלינית לרוב עוסקת במטרות נוספות ורחבות מכך, דוגמת השגת פתיחות לדברים שקודם לכן לא ניתן היה לראות או הצלחה לגעת בפחדים ומשאלות כמוסים. ד"ר יונתן לאוס הדגיש את חשיבותו של ביצוע מחקר בפסיכותרפיה, וטען כי יש להרחיב את משתני התוצאה בהם עוסקים מחקרים מעין אלו, או לכל הפחות לסייג את המסקנות אשר אליהן ניתן להגיע בהתבסס על המחקרים הקיימים.

ד"ר רפאל יונתן-לאוס, פסיכולוג קליני, חבר ועד החטיבה הקלינית בהפ"י, פסיכולוג אחראי ביחידה לטיפול יום "ברזיל" של  הכללית בירושלים.

מחקר בפסיכותרפיה: ההיבט הפילוסופי - ד"ר ענר גוברין

כחלק מפאנל הפתיחה, הציג ד"ר גוברין את ההיבט הפילוסופי שמאחורי המחלוקת בין מי שמצדדים בביצוע מחקר בפסיכותרפיה ובין המתנגדים לו. לשיטתו, הסיבה להבדלים המצויים במידת התמיכה במחקר בין מטפלים שונים נובעת מכך שכולנו מחזיקים באמות מידה שונות לתיקוף הידע. ד"ר גוברין נשען על המושג "דימויי הידע" של אלקנה - דעות חברתיות תלויות זמן ותרבות על הידע, אשר בעזרתן אנו מגדירים מה נחשב לידע מדעי תקף. לפי ד"ר גוברין, מכיוון שהיררכיית מקורות הידע משתנה בין קהילות מדעיות שונות, הרי שחלק מהפסיכותרפיסטים מרגישים כי הם אינם זקוקים למחקר אמפירי כדי להצדיק את התיאוריה שלהם. יחד עם זאת, הבהיר כי מחקר אמפירי נמצא גבוה בהיררכיית מקורות הידע של הציבור הרחב, וכל פנייה "החוצה" מתוך הקהילה הטיפולית המקצועית צריכה לקחת זאת בחשבון.

ד"ר ענר גוברין, פסיכולוג קליני ופסיכואנליטיקאי, ראש מסלול דוקטורט "פסיכואנליזה ופרשנות" בתוכנית לפרשנות ותרבות אוניברסיטת בר אילן, חבר במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת-זמננו.

מגוון של פרדיגמות מחקר: ניגודים או תרומה הדדית? - ד"ר בועז שלגי

כחלק מפאנל הפתיחה, טען ד"ר שלגי כי שלוש הפרדיגמות הנפוצות במחקר פסיכותרפיה, מחקר כמותני, איכותני ותיאורטי, נבדלות זו מזו בין היתר בכך שהן מספקות שלושה סוגים של מבטים על תופעות. אופן ההתבוננות התיאורטי מבוסס על בחינת התפתחות אוסף הדרכים בהן תחום ידע מסוים חושב על תופעה כלשהי לאורך השנים. אופן ההתבוננות האיכותני מבוסס על בחינת ההתבטאות של אותה תופעה בעולם דרך הדרכים השונות שאנשים חווים אותה וחושבים עליה, במודע ושלא במודע. אופן ההתבוננות הכמותני מבוסס על חילוץ משתנים ספציפיים וברי מדידה, ועל בחינת התופעה שבמוקד דרכם. ד"ר שלגי הבהיר את חשיבות השימוש בכל אחת מתוך פרדיגמות אלו, ואת תרומתן ההדדית להתפתחות הידע המחקרי בתחום הטיפולי.   

ד"ר בעז שלגי הוא פסיכולוג קליני, מרצה בכיר במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן; ראש תוכנית הדוקטורט "פסיכואנליזה וממשקיה" בתוכנית לפסיכותרפיה בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטת תל-אביב; עורך "שיחות" – כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה

6 הרצאות מומחים

שורות תחתונות רלבנטיות לפרקטיקה מהמחקר העדכני - פרופ' גולן שחר 

פרופ' שחר הציג בהרצאתו שורות תחתונות מהמחקר העדכני העוסק בדיכאון ובטיפול בו. פרופ' שחר פתח בטענה כי אמנם גישות טיפוליות שונות ורבות מתאימות לטיפול בדיכאון, אולם הן מתקשות למנוע הישנות שלו. לדבריו, דיכאון שאינו מטופל הוא כעין וירוס שעובר מוטציות פראיות ועלול למשל להחמיר מחלות כרוניות ולהגביר שימוש בסמים ואלימות. בהמשך, התייחס לממצאי מחקרים שהתמקדו בטיפול בדיכאון, לפיהם האישיות ואופי היחסים הבינאישיים של המטופל היוו מרכיב חשוב יותר בתוצאות הטיפול מאשר הפרוטוקול הטיפולי. פרופ' שחר התמקד בממצאים העוסקים בביקורת עצמית "מענישה" והקשר שלה למצבי דיכאון וטיפול בו, והציג את ההשלכות היישומיות של ממצאים אלו לעבודה הקלינית.

פרופ' גולן שחר הוא פסיכולוג קליני ורפואי, פרופ' לפסיכולוגיה וראשהמגמה הקלינית באוניברסיטת בן-גוריון ופרופ' נלווה לפסיכיאטריה וחקר הילד באוניברסיטת YALE בארה"ב. 

הברית הטיפולית - פרופ' סיגל זלכה-מנו 

במסגרת הרצאתה, פרופ' זלכה-מנו בחנה את השאלה האם הברית בין המטפל והמטופל היא אכן "טיפולית כשלעצמה" ובעלת תרומה משמעותית לתהליך הטיפולי, או שמא היא מצויה ברקע בלבד. פרופ' זלכה-מנו הראתה על סמך מגוון מחקרים עדכניים כי הברית בין המטפל והמטופל כוללת שני מרכיבים שונים, בעלי תפקידים נבדלים בטיפול: מרכיב תכונתי ומרכיב מצבי. המרכיב התכונתי מתייחס להבדלים אינדיבידואלים בין מטופלים (ואף בין מטפלים) ביכולת שלהם ליצור קשרים מספקים ומשמעותיים עוד בעת ההגעה שלהם לטיפול. מרכיב זה אינו מרפא כשלעצמו, אלא בנוי על יכולות אותן מביא עימו המטופל לטיפול, ולכן נמצא ברקע של טיפול טוב. המרכיב המצבי, לעומת זאת, מתייחס לשינויים החלים בברית בין המטפל והמטופל לאורך הטיפול, כמו למשל שברים בברית ותיקונם. תוך שימוש במגוון דוגמאות ממחקרים עדכניים, פרופ' זלכה-מנו הראתה שהמרכיב המצבי הוא שמעניק לברית את הפוטנציאל להיות מרפאת כשלעצמה, והציגה טכניקות דרכן ניתן להגביר את האפקט הטיפולי והמרפא של הברית

פרופ' סיגל זלכה-מנו, פסיכולוגית קלינית, חברת סגל בבי"ס למדעי הפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה. ראש המעבדה לחקר הפסיכותרפיה בבי"ס למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה.

הדגמה של תהליך מחקרי הלכה למעשה - מעין אברג'יל

במסגרת הרצאתה, הציגה גב' אברג'יל דוגמה לאופן בו רעיון תיאורטי קורם עור וגידים והופך למחקר, וזאת דרך עבודת מחקר הדוקטורט שלה העוסקת בנושא של העברה נגדית. גב' אברג'יל הסבירה כי התהליך המחקרי מתחיל בניסוח שאלת מחקר המבוססת על תחומי העניין של החוקר, ומשם עובר דרך סקירת הידע התיאורטי והמחקרי הקיים בתחום. לאחר שלבים אלו ניתן לגשת לתכנון המחקר, כלומר, בחירת כלי ההערכה בהם ייעשה שימוש במסגרתו, וכן בחירת המדדים המיועדים לבחינה בשלב ניתוח התוצאות. לאחר השלמת התכנון, ניתן לגשת אל שלב הביצוע בפועל של המחקר. שלב זה כולל למשל את הליך גיוס הנבדקים, הרצת הכלים המחקריים, ביצוע הניתוחים הסטטיסטיים של התוצאות שנאספו, ולבסוף, את ביצוע הדיון המקשר בין תוצאות אלו לשאלת המחקר והידע הקיים בשדה. 

מעין אברגיל, דוקטורנטית באוניברסיטה העברית, עושה מחקר על העברה נגדית, תהליכים תוצאות בטיפול. מתמחה בתחנת א.אילן לטיפול בילדים ונוער.

מחקר איכותני בפסיכותרפיה - פרופ' רבקה תובל משיח

פרופ' תובל משיח פתחה את הרצאתה בהסבר קצר על מהו מחקר איכותני, אשר בהגדרתו, מבקש להבין תופעות בסביבתן הטבעית דרך החוויה ונקודת המבט של מי שמעורב בהן – המטפל והמטופל במקרה של מחקר בפסיכותרפיה. פרופ' תובל משיח הציגה מספר הבדלים מרכזיים בין מחקר איכותני ומחקר כמותי, והתמקדה בתרומתן הייחודיות של פרדיגמות איכותניות לעולם המחקר בפסיכותרפיה, דוגמת התייחסות להיבטי חיים נוספים מעבר לטיפול עצמו או לנקודות מבט רטרוספקטיביות ופרוספקטיביות לגבי טיפול. לשיטתה, המחקר האיכותני מעשיר את שדה המחקר בפסיכותרפיה בצורות רבות, למשל בכך שהוא מאפשר הרחבה של שאלות המחקר או אפשרות לחקר תהליכים, ובכך, הוא יכול לשמש כגשר עבור קלינאים אל עולם המחקר.

פרופ' רבקה תובל-משיח, פסיכולוגית קלינית, ראש, התכנית ללימודי מגדר וחברת סגל במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן. מחקריה בתחום הפסיכותרפיה בוחנים תהליכי שינוי ותהליכים דיאדיים בטיפול במתודולוגיות איכותניות ומשולבות

מעקב על תוצאים קליניים בפסיכותרפיה ומתן משוב למטפלים: אתגרים והזדמנויות - ד"ר דנה צור ביתן

במסגרת הרצאתה, ביקשה ד"ר צור ביתן לעסוק באתגרים ובהזדמנויות הטמונים בהטמעת מעקב אחר תוצאים קליניים (שילוב בין 'תוצרים' ו'תוצאות'). ד"ר צור ביתן פתחה בהסבר על המוטיבציה להטמעת ניטור של תוצאי טיפול פסיכולוגי, אשר מסייע לספק תשובות לגורמים המעוניינים לדעת כי הטיפול אכן עובד (המטופל, המטפל, הגורם המממן). ד"ר צור ביתן עסקה בשאלה מה נחשב לשיפור במסגרת תהליך טיפולי, והסבירה כי ניטור תוצאי הטיפול הניתן במערכת בריאות הנפש הציבורית מאפשר להעריך את מידת השיפור במצב המטופל בעזרת מדדים התואמים את התפיסה הפסיכולוגית לגבי תהליך השינוי הצפוי בתחום. לבסוף, תיארה את אופן הפעילות וההטמעה של מערכת הניטור, ממצאים מחקריים לגבי יעילות המערכת, וכן מחקר ישראלי שעסק באתגרים ובהזדמנויות של הטמעת מערכת מעין זו בארץ.


ד"ר דנה צור-ביתן, פסיכולוגית קלינית מומחית במרכז לבריאות הנפש שלוותה, ומרצה בכירה במחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת אריאל.  

ניפוץ מיתוסים בנוגע לבסיס האמפירי של פסיכותרפיה דינמית - ד"ר יוגב קיויתי

במסגרת הרצאתו, סקר ד"ר קיויתי את הבסיס האמפירי של פסיכותרפיה דינאמית, תוך ניפוץ מיתוסים בולטים הקיימים בשדה בתחום זה. ד"ר קיויתי התמקד בהפרכתם של שישה מיתוסים נפוצים: (1) המפגש הטיפולי הוא מפגש ייחודי ובלתי ניתן לחקירה (2) טיפול פסיכודינאמי אינו יעיל (3)  טיפול פסיכודינאמי נראה יעיל כי מבוסס על מחקרים מוטים ובאיכות ירודה (4) טיפול פסיכודינאמי אינו יעיל לטיפול בהפרעות "קשות" (5) טיפול פסיכודינאמי ארוך טווח איננו נחוץ או יעיל (6) טיפול פסיכודינאמי יעיל רק בזכות מרכיבים לא-ספציפיים. בהמשך, הסביר ד"ר קיויתי מדוע קיום מיתוסים אלו מזיק לעמידות המקצוע של פסיכולוגיה קלינית, וטען כי ביצוע מחקר בפסיכותרפיה הכרחי לשם המשך ההתפתחות והצמיחה של התחום. לבסוף, הציע מה יכולים הפרופסיה ואנשי המקצוע לעשות כדי לשנות את המצב הקיים.

ד"ר יוגב קיויתי חבר סגל במגמה הקלינית באוניברסיטת בר אילן. תחומי העניין שלו הינם הפסיכופתולוגיה והטיפול בהפרעות אישיות. ד"ר קיויתי מנהל את קבוצת הדיון האינטרנטית בנושא מחקר פסיכודינאמי.

דברי סיכום - עמוס ספיבק


עמוס ספיבק, פסיכולוג קליני בירושלים. מרצה בנושאים שונים כגון הורות, טיפול פנימייתי, טיפול קבוצתי במתבגרים, טיפול בנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בילדות. מדריך צוותים שעובדים בפנימיות. יו"ר החטיבה הקלינית בהסתדרות הפסיכולוגים מזה 12 שנים.