חיפוש

ערות והתפתחות המטפל בקשר עם מתבגרים ונוער בסיכון

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

בתאריך ה-25.5.19 נערך יום העיון "ערות והתפתחות המטפל בקשר עם מתבגרים ונוער בסיכון", בכפר הנוער מנוף. כפר הנוער, הממוקם בעכו, מהווה מסגרת חינוכית וטיפולית לבני נוער אשר נשרו ממסגרות הלימודים הפורמליות. צוות הכפר מקיים מדי שנה את יום העיון לזכרו של טל גור ז"ל שהיה פסיכולוג הכפר במשך 33 שנים, עד פטירתו בשנת 2015. יום העיון הנוכחי ביקש לדון בתהליכי התפתחותם וגדילתם של מטפלים בראי העבודה הטיפולית עם אוכלוסיה של ילדים ונוער בסיכון. בתוך כך ביקשו ההרצאות השונות להביא נקודת מבט חדשה, מגוונת ומאתגרת על חשיבותה של עבודה טיפולית מסוג זה עבור המטופלים והמטפלים גם יחד.   

התפתחות המטפל באינטראקציה מיטיבה ובאינטראקציה מגדלת - מר שמואל גרזי

מר שמואל גרזי הציג בהרצאתו תפיסה לפיה האדם צומח בחייו בהתאם לתנועתו על שני צירים התפתחותיים. האחד הוא הכמיהה המתמדת לחזור למקום ממנו באנו, לחוויות הרחמיות, והשני הוא הקו לעבר ההתבגרות. את הכמיהה לחזרה לרחם גרזי מסביר בכך שזו נרשמה עבורנו כחוויה מיטיבה וחזקה של הזנה והגנה אשר ניתנה לנו מבלי שעשינו דבר. חוויה זו מטמיעה בבני אדם את ה-GOLDEN FANTASY, המשאלה שכל הצרכים שלנו יתממשו מבלי שנעשה דבר, לרבות לדבר. את ההתפתחות מן המצב הרחמי, בו כל הצרכים מסופקים מאליהם, האדם אמור לעשות בעזרת הוריו שתפקידם להכניס את מגבלות המציאות באופן מדורג ומותאם על אף שלעד היא תתיר פגיעה נרקיסיסטית. מתהליך זה יצא גרזי לדבר על מהלך ההכרה באחר ועל הגדילה האפשרית בתוך TWONESS. על רקע רעיונות אלו עבר גרזי לדבר על שמירת המתח בין אינטראקציה מיטיבה ובין אינטראקציה מגדלת בטיפול עם נוער בסיכון ובתוך כל אדם.

שמואל גרזי הוא פסיכולוג קליני, פסיכאנליטיקאי מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל, מורה ומדריך בביה"ס לפסיכותרפיה באוניברסיטת חיפה.

התערטלות, ערות והתפתחות: עיונים בכתבי ביון - ד"ר גילית הורויץ

הרצאתה של ד"ר גילית הורויץ ביקשה להתמקד בכתבי ביון ובקטעים שונים מספר הזוהר, על מנת לדון בנושא ה"התערטלות, ערות והתפתחות". ד"ר הורויץ ביקשה לצייר את ההתערטלות כמקבילה לבקשתו של ביון ממטפלים להשהות את הזכרון, הרצייה והתיאוריות שלהם כאשר הם מגיעים לחדר הטיפול. על אף שהנסיון להתערטל מכל אלו הוא קשה וסזיפי, בהרצאתה הציעה ד"ר הורויץ כי הוא מהווה את הבסיס למצב של ערות שבעקבותיה מגיעה התפתחות. לדבריה את הזכרון או הידיעה אותם תיאר ביון ניתן לדמות למחסן שאנו סוחבים על גבנו, אשר יוצר תחושת מלאות ושובע. מתוך שובע כזה המטפל מתקשה ללמוד דברים חדשים לגבי המטופל ולגבי עצמו, ולכן מתקשה בהמשך להתפתח בצורה מלאה בתוך הטיפול ומחוצה לו.

ד"ר גילית הורויץ היא פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית חברה במכון ת"א לפסיכואנליזה בת זמננו במסלול ללימודים מתקדמים, ולוקחת חלק בבי"ס לפסיכותרפיה במכון מגיד.

המחנך והמטפל בכפר השלם: אחריות חינוכית כוללת של כל אנשי הצוות כלפי החניכים - מר דותן לוי

מר דותן לוי ביקש לדון באמירה "דרוש כפר שלם לגידולו של ילד אחד" ולבחון באמצעותה את תפקידם של מחנכים ואנשי טיפול כחלק מן הכפר הכולל. את תחילתו של הדיון המרתק הזה ביקש לוי לפתוח עם הבדלים ופערים אשר מתקיימים בשפה, בהמשגה ובערכים המלווים את אנשי המקצוע מן הסקטורים השונים ולדון באמצעותם בשפה ככלי להבניית מציאות. בהמשך הרצאתו הביא לוי סיפור ממסכת ברכות שבתלמוד הבבלי, אשר באמצעותו רצה להדגים את תפקיד המטפלים כאנשי חינוך בכפר השלם ואת תפקידם של אנשי החינוך כמטפלים כתמונת משלימה. 

דותן לוי הוא ראש מכון חינוך 'דרך כפר'.

מבעד לסדק חודר האור: ההשראה להתפתחות אישית בקשר עם נוער בסיכון - מר דויד הרועה

מר דויד הרועה, אשר היה מודרך של טל גור בעברו, התייחס לנושא ההרצאה בין היתר לאור חוויתו שלו כמודרך ולאור חווית ההתפתחות האישית שלו כמטפל ואיש חינוך. בהרצאתו, ביקש הרועה לטעון כי היכולת שלנו להתכוונן כלפי הצרכים הייחודיים של נער אשר מגיע מרקע של מצוקה, היא שמאפשרת לנו להיכנס למערכת יחסים איתו. למעשה, טענתו של הרועה הייתה כי כניסה זו למערכת יחסים משמעותית עם אלו שזקוקים להתכוונונות ושינוי מצדנו, מותירה את חותמה עלינו ומובילה אותנו להתפתחות. 

דויד הרועה הוא מחנך,סופר ומוביל "המסע אל עצמך במדבר" בכפר הנוער מנוף.

חינוך מרפא אנטרופוסופי בגיל ההתבגרות: הסביבה הטיפולית והתפתחות המטפלים - מר ראובן שליב

מר ראובן שליב פתח את הרצאתו בהבהרות מושגיות לגבי המונח 'חינוך מרפא' ויחסו לתחום האנתרופוסופיה. הוא הסביר כי חינוך מרפא הוא תחום בו הריפוי נתפס כצמיחה והגעה לאיזון בעבודה עם פגיעות רגשיות וקוגניטיביות, באמצעות תהליך שלם והוליסטי ולאו דווקא כריפוי במובן הקלאסי. בתוך כך, שליב הסביר כי בהשקפה האנתרופוסופית גיל ההתבגרות נתפס כשלב בו האדם נעשה בשל לחיי האדמה, במובן שהוא נהיה מוכן יותר להתחבר למציאות ולמגבלותיה. בהמשך ההרצאה הוא ניסה להדגים כיצד התבוננות זו יכולה להשתלב בעבודה הטיפולית והחינוכית עם בני נוער לצד הבחינה של האתגרים שהיא מציבה בפני המטפל.

ראובן שליב הוא פסיכולוג ואיש חינוך, אשר עובד עם ילדים, מתבגרים, הורים, מדריכים ומורים; ממקימי הקהילה המרפאת 'טוביה' בהרדוף.