תפריט נגישות
חיפוש

Didactic Diagnosis - אבחון דידקטי

עד לפני כמה עשורים נחשבו ילדים אינטליגנטיים שנכשלו בלימודים לעצלנים וחסרי מוטיבציה. כיום, לעומת זאת, הולכת וגדלה המודעות לכך שהיכולת הלימודית מושפעת מגורמים רבים שאינם קשורים דווקא למידת המוטיבציה של הילד. גורמים אלו עשויים להיות ליקויים נוירולוגיים הגורמים ללקויות למידה, גורמים רגשיים המקשים על הילד להקצות את האנרגיה הדרושה ללימוד או הפרעות קשב וריכוז המקשות עליו להתרכז ולממש את הפוטנציאל הלימודי שלו. בהתאם להכרה במגוון הגורמים המשפיעים על התפקוד וההישגים הלימודיים, נבנו בשנים האחרונות מספר מבחני אבחון המיועדים לאתר את הגורמים לקשייו של הילד.

מהו אבחון דידקטי?

אבחון דידקטי הוא אבחון אשר נועד לזהות האם קשייו של הילד נובעים מליקויי למידה ובהתאם- לאתר את קשיי הלמידה הספיציפיים הפוגעים בביצועיו. בהתאם לתוצאות האבחון ממליץ המאבחן על התאמת תוכנית הלימודים או אופן הלימוד לצרכיו, קשייו ויכולותיו של הילד.

ליקויי למידה הם ליקויים נוירולוגיים מולדים, אשר מתבטאים בפער בין היכולת השכלית לבין הביצועים הלימודיים בפועל. במרבית המקרים מתעורר חשד לקיומם של ליקויי למידה בבית הספר היסודי כאשר הילד, למרות מנת המשכל (IQ) התקינה שלו, מתקשה לרכוש מיומנויות בסיסיות של קיראה, כתיבה ו/או חשבון.

קיימות שלוש לקויות למידה מרכזיות, אשר עשויות להופיע במקביל או בנפרד: דיסלקציה היא קושי ברכישת כישורי השפה והקריאה; דיסגרפיה היא לקות הפוגעת ברכישת מיומנויות כתיבה ואיות; דיסקלקוליה היא לקות ביכולת רכישת כישורים ומיומניות חשבוניות.

במהלך האבחון הדידקטי מאתר המאבחן האם ואיזו לקות למידה היא הפוגעת בביצועיו של הילד. מאחר ודרך ההתמודדות עם לקויות הלמידה היא בדרך כלל התאמה של טכניקת הלימוד לקשיי הילד, המאבחן ימליץ על תוכנית הוראה ייחודית אשר בדרך כלל תכלול למידה בקבוצות קטנות, הנחיה ועידוד לשאילת שאלות ובקשת עזרה.

הישגים לימודיים נמוכים לאורך זמן עשויים לגרום לא רק לפערים ביכולות אלא גם לרתיעה מהמסגרת החינוכית ולפגיעה בתפיסה וההערכה העצמית. לכן, חשוב לקיים את האבחון הדידקטי מוקדם ככל האפשר, כאשר מתעורר חשד לקיומם של ליקויי למידה, ולהתאים לילד תוכנית אשר תאפשר לו לממש את יכולותיו.
כיצד ועל ידי מי מתבצע האבחון הדידקטי?

אבחון דידקטי עשוי להיערך החל מהגיל הרך, והוא כולל הערכה של תפקודים שונים החיוניים לרכישת מיומנויות לימודיות בסיסיות כקריאה, כתיבה וחשבון. במהלך מבחני האבחון מוערכים כישורים מילוליים וצורניים, היכולות התפיסתיות (תפיסה חזותית וכמותית, קשב, זיכרון), כישורים גרפו-מוטוריים ומגוון מיומנויות ארגון, תפיסה, יכולות הסקה והבנת הנקרא. כמו כן, מוערכים הישגיו הלימודיים של הנבחן בהשוואה למצופה ממנו על פי גילו.

בעלי מקצוע המוסמכים לערוך אבחונים דידקטיים הם פסיכולוגים חינוכיים או אנשי חינוך אשר הוסמכו לעריכת אבחון זה, וכל אדם הפונה למאבחן רשאי לקבל מידע על הסמכת והשכלת המאבחן.

מה לא ניתן לאבחן באמצעות אבחון דידקטי?

כאמור, פער בין יכולותיו השכליות של הילד להישגיו הלימודיים עשוי לנבוע ממגוון גורמים. אבחון דידקטי בנוי לזיהוי ליקויי למידה בלבד, ולכן אינו מאפשר אבחון הפרעות קשב וריכוז או זיהוי גורמים רגשיים המתערבים בתהליכי הלמידה.

פסיכיאטרים ונוירולוגים בלבד הם שרשאים לתת אבחנה של הפרעת קשב וריכוז, אך במרבית המקרים יוכל המאבחן הדידקטי לזהות האם קיים חשד לקיומה של אחת ההפרעות. במקרים אלו, ימליץ המאבחן על פנייה לעזרת פסיכיאטר או נוירולוג אשר יוסיפו את חוות דעתם והמלצותיהם בנוגע לקיומן של הפרעות הקשב והריכוז לתוצאות האבחון הדידקטי.

מאחר והאבחון הדידקטי אינו מאפשר זיהוי של גורמים רגשיים המשפיעים על ההישגים הלימודיים, במרבית המקרים מופנה הילד לאבחון פסיכו דידקטי. האבחון הפסיכו דידקטי הוא אבחון מקיף אשר משלב בין מבחני האבחון הדידקטי לבין מבחנים פסיכולוגיים המעריכים את רמת האינטליגנציה ואספקטים רגשיים שונים הנוגעים למיומנויות חברתיות, תפיסה והערכה עצמית וכן הלאה. במסגרת אבחון זה ניתן לזהות, למשל, כי ילד סובל מקשיי למידה קלים המתעצמים מאוד עקב הערכתו העצמית הנמוכה וקשייו החברתיים אשר אינם מאפשרים לו להתפנות ללמידה. את האבחון הפסיכודידקטי רשאים לבצע פסיכולוגים בלבד. לחלופין, בחלק מן המקרים עובר הילד את חלקו הדידקטי של האבחון אצל מאבחן דידקטי ואת החלק הפסיכולוגי- אצל פסיכולוג חינוכי או קליני.


תחומי מומחיות:
אבחון דידקטי

אנשי מקצוע בתחום

אבחון דידקטי