אלפרד אדלר, פסיכואנליטיקאי אשר ייסד את זרם הפסיכולוגיה האינדיווידואליסטית הפסיכואנליטיקאי, ראה את ההתמודדות עם תסביך הנחיתות כתהליך איתו מתמודד כל אדם: לדבריו, כל הילדים נולדים עם ההבנה כי הם חסרי אונים ותלותיים ביחסיהם עם מבוגרים. ההורים מחזקים תחושה הזו, מאחר והם הקובעים את מהלך חייו של הילד ועושים הכל למענו. תחושת נחיתות זו מתחזקת עוד יותר מתוך מפגשו של הילד עם אחיו הבוגרים, אשר מחזיקים במיומנויות בהן הוא עצמו עדיין אינו שולט. ילדים אשר גדלים עם נכות פיזית, מפונקים יתר על המידה או לחילופין מוזנחים על-ידי הוריהם, יגדלו עם תחושת נחיתות מחוזקת אף יותר.
תחושת הנחיתות עשויה להתבטא באופן ישיר אך לעיתים היא מתבטאת באופן הפוך, כתסביך עליונות: האדם, אשר מנסה להתמודד עם תחושת הנחיתות הקשה שלו "מנמיך" אנשים בסביבתו באופן אקטיבי, כדי לפצות על חוסר ביטחונו. תסביך העליונות עשוי להתבטא כלפי חוץ בשחצנות, אגוצנטריות או אישיות נרקסיסטית.
ביבליוגרפיה
ביטמן, א. ואחרים (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
דרייקורס, ר. (1994). יסודות הפסיכולוגיה האדלריאנית. תל-אביב: המכון ע"ש אלפרד אדלר.
