תפריט נגישות
Thank you! Your submission has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

Eye Movement Desensitization and Reprocessing - EMDR - הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים

תרפיית EMDR היא שיטת טיפול מרכזית לפוסט טראומה כמו גם להפרעות וקשיים נוספים, המבוססת על גירוי בילטרלי על-ידי תנועות עיניים מהירות ובדרכים נוספות. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על הרקע והרציונל של שיטת EMDR, ועל מהלך הטיפול. 

תרפיית EMDR היא שיטת טיפול קצרת מועד המיועדת במיוחד לטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית ובתגובות נוספות לאירועים טראומטיים, וכן נמצאה יעילה לטיפול בהפרעות אחרות דוגמת חרדה ודיכאון, פוביות, התמכרויות, ובמשברי חיים. השיטה מושתתת על גירוי בילטרלי, דהיינו כזה המפעיל את שתי ההמיספרות במוח, המושג באמצעות תנועות עיניים ובדרכים נוספות. יעילותה של השיטה נתמכת במחקרים רבים והיא קיבלה הכרה רחבה על ידי ארגוני בריאות הנפש ברחבי העולם כאחת השיטות המומלצות לטיפול בטראומה.

רקע ורציונל

תרפיית EMDR פותחה ב-1987 על ידי הפסיכולוגית האמריקנית פרנסין שפירו, אשר זיהתה כי תנודות עיניים מהירות מובילות להפחתה של חרדה ודחק, והוסיפה לכך מרכיבים קוגניטיביים-התנהגותיים, דינמיים ואחרים. בתחילה התמקדה שפירו בטיפול בפוסט-טראומה, אך בהמשך פותחה והורחבה השיטה לטיפול במגוון רחב של הפרעות נפשיות ומצבי חיים מאתגרים.

בתשתיתה של תרפיית EMDR מצוי מודל העיבוד האדפטיבי (Adaptive Information Processing Model), לפיו זיכרון טראומטי הוא זיכרון אשר מסיבות שונות לא עבר עיבוד אדפטיבי ולכן הוא כמו ממשיך "לחיות בהווה" עם תגובות רגשיות, קוגניטיביות וגופניות עוצמתיות, ולהשפיע באופן שלילי על חייו של האדם. בהקשר זה, הגדרת אירוע כטראומטי לפי השיטה מבוססת על היותו בעל השפעה שלילית מתמשכת על האדם, ולא על פי מאפייני האירוע עצמו. הגדרה זו פותחת את הדלת לטיפול באמצעות השיטה בהפרעות ובתגובות נוספות פרט להפרעת דחק פוסט טראומטית המתפתחת בתגובה לאירוע מסכן חיים. 

בהתאמה למודל אשר בבסיסה, מטרת הטיפול היא לעבד את הזיכרון או הזיכרונות הטראומטיים כך שיהפכו ל"זיכרון רגיל", דהיינו אירוע אשר קרה בעבר ולא ממשיך לתת אותותיו בהווה. הדרך לעשות זאת, כאמור, היא באמצעות גירוי בילטרלי. בתחילה, התקבל הגירוי הבילטרלי ב-EMDR באופן בלעדי ממעקב של המטופל בעיניו אחר אצבע או חפץ אשר הזיז המטפל, אך בהמשך נוספו דרכים נוספות ליצירת הגירוי והן כוללות בין היתר מגע בצדי הגוף של המטופל לסירוגין (יד, כתף, ברך), הפעלת מכשירי רטט שהמטופל מחזיק בידיו לסירוגין, השמעת צליל באוזניו לסירוגין ועוד.

בראשית דרכה של השיטה, נידונה במחקר השאלה האם ישנה יעילות בתנועות העיניים בלבד (או לצורך העניין כל גירוי אחר), או שמא היעילות נובעת ממרכיבים אחרים בשיטה. אך לאורך השנים התבססה במחקר הטענה כי הגירוי הבילטרלי בעל השפעה חיובית על זכרונות טראומטיים, ומסייע להפחתת עוררות פיזיולוגית ותגובות רגשיות מועצמות הנלוות להם. נכון להיום, אין תשובה חד משמעית וכוללת לאופן המדויק בו משפיע הגירוי הבילטרלי על המוח וכיצד הדבר תורם להפחתת המצוקה הנפשית, אך ישנן כמה תיאוריות מרכזיות המתייחסות לתהליכים שונים של עיבוד גירויים וזיכרון במוח.

מהלך הטיפול

EMDR היא שיטת טיפול מבוססת פרוטוקול הכולל 8 שלבים, ומשך הטיפול נע בין כמה מפגשים למספר חודשים בהתקף להיקף האירועים הטראומטיים, למצוקה ולכוחות המטופל. הפרוטוקול הבסיסי מיועד לטיפול בפוסט טראומה ובנוסף לו פותחו פרוטוקולים נוספים עם התאמות ספציפיות לטיפול בהפרעות שונות. להלן עיקרי כל אחד מהשלבים:

שלב 1: איסוף מידע והיכרות עם המטופל תוך התמקדות באירועים מאיימים בעברו, באירועים או סיטואציות המעוררים מצוקה בהווה, וכן בהערכת כוחותיו. בשלב זה מוגדרות גם מטרות הטיפול ונבחנת התאמת המטופל לטיפול.

שלב 2: הכנה לעיבוד הזיכרונות הטראומטיים. שלב זה כולל הסבר על השיטה ועל תפקיד המטופל בטיפול, וכן לימוד טכניקות להרגעה עצמית כגון מיינדפולנס. בנוסף, נבחר הגירוי הבילטרלי המתאים למטופל, ומאותרת חוויה נעימה ובטוחה מהעבר אשר תשמש את המטופל כ"מקום בטוח" לשוב אליו בעתות דחק. משך 2 השלבים הראשונים משתנה בהתאם להיקף הזכרונות הטראומטיים ולכוחות המטופל לפי הערכת המטפל, ויכול להתפרש גם על פני כמה פגישות.

שלב 3: שלב זה והבאים אחריו מתקיימים בכל פגישה טיפולית. המטופל מתבקש לזהות תמונה כלשהי מהאירוע הטראומטי אשר הינה קשה ביותר עבורו, וכן לתאר מחשבה עצמית שלילית המקושרת לכך (למשל: "אין לי סיכוי להתגבר"). כמו כן, המטופל מתבקש לזהות תחושה עצמית חיובית אשר היה רוצה כי תחליף את השלילית (למשל: "אני אדם חזק ויכול להתגבר"). לאחר מכן מדרג המטופל על פי סולם קבוע את מידת אמונתו בתקפותה של המחשבה החיובית. כמו-כן, מתבקש המטופל לדווח על תחושות גופניות או רגשות העולים בו כאשר הוא מתמקד בתמונה, וכן על המקום בגוף בו הוא מרגיש את המצוקה. בנוסף, הוא נדרש לדרג על פי סולם קבוע עד כמה האירוע בכללותו גורם לו למצוקה.

שלב 4: עיבוד או הקהיית הזיכרון. במהלך שלב זה, המרכזי בפרוטוקול, המטופל נדרש להתמקד במחשבתו בתמונה ובמחשבה השלילית אשר נבחרו בשלב הקודם, תוך מעקב אחרי הגירוי הבילטרלי (למשל: המטפל המזיז אצבעו לפני עיניו). תוך כדי כך, המטופל מתבקש לעקוב אחרי מה שעולה בו. סט של גירוי בילטרלי נמשך בין 15 ל-75 שניות, ולאחריו המטופל מתבקש לתאר בפני המטפל מה חווה תוך כדי ולאחר זאת. לאחר מכן, מתבצע סט נוסף ולאחריו שיתוף נוסף מצד המטופל וכן הלאה, וכן המטופל נדרש לדרג את מידת מצוקתו מהזיכרון. שלב זה מסתיים כאשר המטופל מדרג את המצוקה כנמוכה מאד או כאשר לא עולות בקרבו אסוציאציות חדשות.

שלב 5: התקנת מחשבה חיובית. מטרת שלב זה היא לחזק את הקשר בין המחשבה העצמית החיובית ובין הזיכרון הנידון. המטופל נדרש להתרכז במחשבה החיובית תוך כדי הגירוי הבילטרלי, ואחרי סיומו של סט נדרש לדרג את תקפות המחשבה בעיניו. נעשים סבבים נוספים של גירוי בילטרלי ודירוג, עד להתחזקות משמעותית של תקפות המחשבה.

שלב 6: סריקת גוף. שלב קצר זה נועד לוודא כי לא נותרו בגוף תחושות שליליות הקשורות לזיכרון, וכן לחזק תחושות חיוביות. המטופל מתבקש לסרוק את הגוף לאיתור תחושות שונות, תוך התמקדות בזיכרון ובמחשבה החיובית, ולאחר מכן לשתף את התחושות אשר איתר. גם כאן ישנם סבבים הכוללים גירוי בילטרלי ולאחריו בירור תחושות הגוף, עד אשר המטופל מדווח על תחושה פיזית רגועה או במידה ואין אסוציאציות חדשות.

שלב 7: סגירה. המטפל מתייחס לתהליך שעבר המטופל בשלבים הקודמים וכן מסביר לגבי תגובות עתידיות אפשריות לעיבוד הזכרונות (כגון עליית זכרונות, מחשבות ותחושות נוספים). כמו-כן, ישנה חזרה על טכניקות ההרגעה העצמית אשר נלמדו בשלב ה-2, ובמידת הצורך מתקיימים תרגיל הרפייה ושיחה בכדי לסייע למטופל להירגע ולחזור להווה. 

שלב 8: הערכה מחדש. שלב המתבצע בתחילת כל פגישה לאחר פגישת עיבוד זיכרון. המטפל והמטופל בוחנים יחד את מצבו הרגשי של המטופל ביחס לזכרון אשר עובד. יחד הם מחליטים האם להמשיך לעבוד על הדימוי בו התמקדו או לעבור הלאה לעיבוד מרכיבי זיכרונות אחרים או אירועים טראומטיים נוספים.

הטיפול כולו, על שלביו השונים, מכוון ליצירת הפחתה של תחושות ומחשבות שליליות הקשורות בזיכרון הטראומטי ולחיזוק תחושות ומחשבות חיוביות, כמו גם חיזוק מידת תקפותן בעיני המטופל. זכרון האירוע כולו אמור לעבור הקהייה ולהפוך לפחות "מפעיל", ובתוך כך המצוקה הנפשית והפגיעה בתפקוד אמורים להצטמצם.

לסיום, אף כי קיים גיבוי מחקרי נרחב ליעילות השיטה בטיפול בפוסט-טראומה, עדיין ישנן שאלות פתוחות במחקר באשר למידת היעילות בהפרעות שונות או באוכלוסיות שונות. כמו-כן, נדרש מחקר נוסף באשר ליעילות הטיפול לאנשים אשר חוו אירועים טראומטיים מרובים או מתמשכים,  אשר סובלים ממכלול תסמינים המכונה פוסט טראומה מורכבת


מקורות

אורן, א'., לבבי, י' (2020). שימוש בתרפיית ה-EMDR בטיפול באירועים טראומטיים. בתוך: להב, י. סולומון, ז. (עורכות). משחזור לזיכרון: טיפול בטראומה נפשית (עמ' 82-57), רסלינג

אורן, א., סגל, ד. (עור') (2020). EMDR – הפסיכותרפיה של המאה ה-21: תיאוריה, יישום, סיפורי טיפול. מודן

,Ironson, G.I., Freund, B., Strauss, J.L., & Williams, J. (2002). Comparison of two Treatments for Traumatic Stress: A Community-Based Study of EMDR and Prolonged Exposure. Journal of Clinical Psychology. (58), Pp. 113-128

Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (2007) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry tenth edition

Shapiro, F.(2002). Eye movement desensitization and reprocessing (EMDR): Information processing in the treatment of trauma, , Journal of Clinical Psychology 0021-9762 vol: 58 (8) Pp. 933-946תחומי 

תחומי מומחיות:
EMDR ,פוסט טראומה

אנשי מקצוע בתחום

EMDR