הומאוסטזיס הינו מונח מתחום הביולוגיה, ומשמעותו הגעה של הגוף למצב של איזון ושיווי משקל בין הצרכים הפיזיולוגיים הפנימיים להשפעות החיצוניות (למשל, שמירה על טמפרטורת גוף סבירה). אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, טען כי גם מבחינה פסיכולוגית, מטרתו של האדם הינה להגיע להומאוסטזיס פנימי, כלומר, להפחית מתחים נפשיים ולשמור ככל האפשר על האיזון הנפשי.
בתיאוריה של פרויד, היצרים השוכנים באיד גורמים לעלייה של המתח הנפשי. על מנת להחזיר את הנפש לשיווי משקל אופטימלי, מבקש האדם לספק את היצר. היות שרוב היצרים אינם מקובלים מבחינה חברתית, הם מודחקים או באים לידי ביטוי בדרכים חלופיות, המותרות ומקובלות בחברה (לדוגמא, עידון או אינטלקטואליזציה).
בניגוד לגישה זו, תיאוריות הומניסטיות ואקזיסטנציאליות שהחלו להתפתח בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, טענו כי השאיפה הבסיסית של האדם אינה שמירה של שיווי משקל נפשי, אלא דווקא להיפך: הפרה בלתי פוסקת של האיזון על מנת להתפתח לכיוונים של הגשמה עצמית. כך ניתן להסביר למשל שאיפה של סמנכ"ל חברה לקבל קידום ולהגיע למעמד של מנכ"ל, על אף שביעות רצונו מהאחריות ומהשכר שהוא מקבל בתפקידו הנוכחי.
ביבליוגרפיה
קלר, י. (1991). מבוא לפסיכולוגיה (יחידה 7: הנעה וריגוש). תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
Atkinson et. al (2003). Atkinson & Hilgard's Introduction to Psychology. Belmont, CA: Wadsworth/Thomson Learning.
Hjelle, L. A., & Ziegler, D. J. (1992). Personality Theories: Basic Assumptions, Research, and Applications. New-York: McGraw-Hill.
