מדיניות ושירותים בבריאות הנפש בישראל

מדיניות ושירותים בבריאות הנפש בישראל

בין קידמה לקיפאון

אורי אבירם

מדיניות ושירותים בבריאות הנפש בישראל

החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20, התרחשו מגמות ושינויים במדינות המתקדמות בטיפול ובשיקום של אנשים הסובלים ממחלות נפש. בספרו "מדיניות ושירותים בבריאות הנפש בישראל", אורי אבירם בוחן את מאמציה של מדינת ישראל לחולל רפורמה בשירותי בריאות הנפש בהתאם לשינויים אלו.

בהתאם לכך, החל משנות ה-70 המדינה מנסה להעביר את מוקד שירותי בריאות הנפש ממערכת המבוססת בעיקרה על בתי חולים פסיכיאטריים לקהילה. כמו כן לשמור על איזון בין מתן טיפול רפואי, סיעודי ושיקומי ראוי לבין קידום ושמירת זכויותיו וחירותו של המטופל.

ניסיונותיה של המדינה לא עלו יפה. בשנת 2015 היה ניסיון להעברת שירותי בריאות הנפש לאחריותם של קופות החולים, אך עדיין לא הוערך מידת ההצלחה. עם זאת חלו מספר שינויים, כגון הפחתה במספר המיטות הפסיכיאטריות במוסדות האשפוז, קיצור זמן האשפוז והקמת מערך שיקום בקהילה.

הספר בוחן את היקף הבעיה בטיפול הנפשי בישראל, את התגובה החברתית למחלות נפש, את הקושי באבחון מהימן ובבחירת טיפול בעל תועלת מוכחת, כמו גם את העלויות הכלכליות והחברתיות הכרוכות בטיפול בבעיה ואת הסוגיות הכרוכות בשיפור השירותים. אבירם מנתח את הגורמים אשר בולמים את הרפורמות הנדרשות ואת הפעולות והתנאים הדרושים על מנת לקדם את השינויים הראויים, כל זאת במטרה לשפר את בריאותם ואיכות חייהם של הסובלים ממחלות נפש ושל בני משפחתם, ובו-זמנית להביא תועלת כלכלית וחברתית לקהילה.

אורי אבירם הוא פרופ' (אמריטוס) של האוניברסיטה העברית בירושלים אשר בה כיהן כראש בית הספר לעבודה סוציאלית; בעבר שימש כראש בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב; שירת במכוני מחקר ובמוסדות אקדמיים בחו"ל; שימש כדיקן בית הספר למדעי החברה והקהילה במרכז האקדמי רופין. עבודתו האקדמית מתמקדת בחקר המדיניות והשירותים בבריאות הנפש, בהשקה בין פסיכיאטריה וחוק, ובשיקום נכי נפש בקהילה; יו"ר לשעבר של המועצה הארצית לשיקום נכי נפש בקהילה.

הספר בהוצאת רסלינג.